תוכן עניינים
מאת: עו"ד מיכאל לב
אחריות לנזקי דליפות מדוד שמש: לקחים מפסק דין בית משפט השלום בפתח תקווה
בעבודתנו אנו נתקלים כמעט באופן קבוע בסכסוכים שמקורם בנזקי מים הנגרמים עקב תקלות בדודי שמש ובמתקני אינסטלציה המותקנים על גגות בניינים מגורים. פסק דין של בית משפט השלום בפתח תקווה (ת"א 2816-11-19) מציב באופן ברור על המורכבות הטמונה בקביעת האחריות המשפטית במקרים כאלה, וכן על משמעות התיעוד הנאות ובצוע העבודות על ידי קבלנים בעלי כישורים מקצועיים.
בתיק זה התרחשה שרשרת של אירועים שהתחילה ברשלנות וסיימה בשלוש הצפות עוקבות בדירה אחת. התובעת, תושבת קומה אחרונה בבניין בן שלוש קומות בפתח תקווה, סבלה מנזקים בסך 137,470 שקל, מהם 97,470 שקל הושקעו בתיקון הדירה בלבד.
עובדות התיק: כיצד חזרה הרשלנות על עצמה שוב ושוב
הסיפור התחיל כאשר בעל הדוד (הנתבע), דוד שמש שהותקן על גג הבניין, הזמין תיקון בעקבות פיצוץ צינור ביום 9 בנובמבר 2016. אף שמדובר היה בתיקון שגרתי, העבודה בוצעה ברשלנות ובחוסר עמידה בדרישות הבטיחות והאטימה הנדרשת.
הרשלנות הראשונה התגלתה מיד: הצנרת המשיכה לדלוף על גג הבניין, ורעפי הגג לא נוקו ולא סודרו כלל באזור התיקון. התוצאה הגיעה במהירות. עם ירידת גשמים ב-2 בדצמבר 2016, מי הגשמים חדרו דרך האזור שנותר לא אטום וגרמו להצפה ראשונה של דירת התובעת.
אולם הנתבע וקבלני העבודה שלו לא למדו מהשגיאה הראשונה. ביום 7 בדצמבר 2016 החליט הנתבע לרוקן את דוד השמש ולחתוך את הצינור בעצמו. גם הפעם העבודה לא הושלמה כראוי, מה שהביא להצפה שנייה של אותה דירה.
ההצפה השלישית: כישלון שלם של הקבלן המופקד על הסרת הדוד
למחרת, ב-8 בדצמבר, הוזמן קבלן נוסף למטרת הסרת דוד השמש מהגג. הקבלן אמנם סיים את ההסרה, אך עזב את האזור ללא אטימה כלשהי. התוצאה הייתה הצפה שלישית וזו הייתה המכה האחרונה: התובעת נאלצה לפנות את דירתה וגם נגרמו לה נזקים כספיים ניכרים.
מקרה זה מדגים תופעה עגומה: חלוקת אחריות בין גורמים רבים, כל אחד מהם תורם חלקו לאסון. בעל הנכס שהזמין את התיקון, קבלן התיקונים שביצע עבודה רשלנית, וקבלן הפירוק שלא טרח לאטום את האזור – כולם היו חלק מהבעיה.
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט: כיצד לחלק את החיוב
בית המשפט נאלץ להתמודד עם שאלה מורכבת: מי אחראי לנזק הכולל, ובאיזה שיעור? האם הנתבע בתור בעל הדוד שהזמין עבודות? האם קבלן התיקונים שביצע בתחילה את העבודה הרשלנית? או קבלן הפירוק שלא הגן על הבניין כנדרש?
במשרדנו אנו יודעים שבחלוקת אחריות במקרים כאלה חלים כללים משפטיים קשוחים. לפי עיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה", התובעת מחויבת להוכיח את כל טענותיה נגד כל אחד מהנתבעים בנפרד.
הנורמות המשפטיות החלות במקרים כאלה
פסק הדין מעמיד בפני הקורא המשפטי מספר עקרונות שרלוונטיים לכל סכסוך דומה. הראשון: כאשר מדובר בעניינים טכניים מורכבים, כמו תקלות בהתקנות ובבניה, יש חובה להביא עדות מומחים שיסבירו כיצד נגרם הנזק וכיצד קשור הוא לעבודות שבוצעו.
העיקרון השני נוגע לאחריות של עצמאים. סעיף 15 לפקודת הנזיקין התש"ל-1970 קובע כי מי שמציג עצמו כבעל מקצוע בתחום מסוים חייב להפעיל זהירות המתאימה לרמת ההכשרה שלו. קבלנים בתחום ההתקנות והעבודות על גגות אינם יכולים להתחמק מחובה זו.
בתיק זה, הן קבלן התיקונים והן קבלן ההסרה היו בעלי מקצוע, ולכן הם נשפטו על פי תקן גבוה של זהירות מקצועית. העובדה שהם לא עמדו בתקן הזה הייתה מכרעת בקביעת אחריותם.
מה ניתן להפיק מהתיק הזה לעתיד
מקרה זה מספק כמה הוראות חשובות לכל מי שמעורב בעבודות תיקון או בניה. ראשית, תיעוד קפדני של כל שלב בעבודה. צילומים לפני העבודה ואחריה אינם עזרה, אלא חובה.
שנית, לא כל קבלן זהה לקבלן. בעת בחירת קבלן יש לבדוק רישום במשרד הרגולציה, רמת הביטוח והוצאת אחריות בכתב לעבודה שמתבצעת. במקרה שלפנינו, גם חברת הביטוח של הנתבע נכללה בתביעה, וזה סיבך עוד יותר את ההליך ויקר את הסדרתו.
האם יש זכות לפיצוי עונשי בעניינים של הצפה?
כן, אך רק בתנאים מחמירים. פיצוי עונשי מוענק כאשר מדובר בהתנהגות זדונית או רשלנות כל כך חמורה שמציבה על זלזול בנפגע. בתיק הנדון, התובעת הציגה דרישה לפיצוי עונשי בשל העובדה שהרשלנות חזרה על עצמה שוב ושוב, כאילו הנתבע לא הקפיד לתקן את הטעויות הקודמות שלו או של קבלניו.
כיצד מעמידים בראיה קשר סיבתי בתביעות מסוג זה?
קשר סיבתי בתביעות נזק מים דורש בדרך כלל דעת מומחה. מהנדס או קבלן מורשה צריך לתת עדות, בכתב או בעל פה, על מקור הדליפה ועל הקשר בינה לבין הנזקים. חשוב מאוד לתעד את מצב הדירה בתצלומים ברורים, לפני האירוע אם אפשר, וכמובן מיד אחריו.
אילו נזקים נחשבים כנזקי תכולה בהצפה?
כל פריט בדירה שניזוק במי ההצפה הוא נזק תכולה: רהיטים, מכשירי חשמל, בגדים, ספרים, תמונות וכל דבר אחר בעל ערך כלכלי. כדי להשיג פיצוי על נזקים אלה, עליכם לתעד בצילומים, לשמור קבלות רכישה, ולהגיש רשימה מפורטת בתביעה. ללא תיעוד, הערכה תתקשה להעריך את הנזקים.
באילו מקרים מגיעים דמי דיור חלופי?
כאשר דירה נפגעת כל כך שאינה ראויה למגורים, בעליה או שוכריה זכאים לדמי דיור חלופי כל עוד מתבצע תיקונה. משך התקופה נקבע על ידי בית המשפט או על ידי הסכם בין הצדדים, בהתאם לזמן התיקון הסביר. הסכום של דמי הדיור מחושב על פי עלות שכירה הוגנת לדירה בגודל דומה בסביבה. חשוב לשמור כל קבלות מהדיור החלופי כהוכחה.
מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ ממוקד ופתרון אישי למצבכם, פנו אל משרדנו.
זקוקים לייעוץ משפטי? צרו קשר היום לשיחה ללא התחייבות
