תאונה ברכב תוך כדי עבודה | עורך דין | לב-טייב

תאונה ברכב תוך כדי עבודה: שני מסלולי תביעה במקביל

עובד שנפגע בתאונת דרכים בזמן שהוא ממלא את תפקידו נמצא בנקודה משפטית מיוחדת. אותו אירוע פיזי אחד מקים שתי עילות נפרדות: תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ותביעה להכרה בפגיעה בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי. שני ההליכים מתנהלים במקביל, מול גופים שונים ולפי כללים שונים, והם משפיעים זה על זה.

אנו מלווים תיקים שבהם שני המסלולים נפתחים יחד, מול חברות הביטוח ומול המוסד לביטוח לאומי. תנאי תשלום גמישים.

העמוד הזה עוסק בתאונה שאירעה תוך כדי ביצוע העבודה עצמה. אם נפגעתם בנסיעה מהבית לעבודה או בדרך חזרה ממנה, חלים כללי מסלול וסטייה נפרדים, והם מפורטים בעמוד תאונה בדרך לעבודה וממנה.

מתי הרכב נחשב חלק מהעבודה

ההגדרה הבסיסית בחוק הביטוח הלאומי היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כשהפגיעה מתרחשת ברכב, פקיד התביעות בוחן את מטרת הנסיעה ואת זיקתה לתפקיד, ולא את זהות הרכב או את הבעלות עליו. רכב פרטי, רכב צמוד ורכב של המעסיק נבחנים באותה אמת מידה.

הרכב הוא כלי העבודה עצמו

נהג משאית, נהג מונית, נהג אוטובוס, שליח, נציג מכירות בשטח, טכנאי שירות ונהג אמבולנס נמצאים בעבודתם בכל רגע שבו הם על ההגה. אצלם הנהיגה אינה הדרך אל העבודה, היא העבודה. פגיעה במהלך הנסיעה היא פגיעה תוך כדי ביצוע התפקיד, וברוב התיקים האלה אין כלל מחלוקת על ההכרה.

המחלוקת אצל נהגים מקצועיים נוטה להתעורר במקום אחר: בשאלה מה קרה בהפסקה, בפריקה ובטעינה, או בזמן המתנה בין נסיעות. גם פגיעה בעת ירידה מתא הנהג או טיפול בתקר היא חלק מביצוע התפקיד. פגיעה בעת פריקה, טעינה או קשירת מטען כשהרכב עומד מוכרת ככלל בביטוח הלאומי, אך אינה נכנסת להגדרת השימוש ברכב מנועי שבחוק הפלת"ד.

נסיעה למשימה מטעם המעסיק

עובד שנשלח לפגישת לקוח, לספק, לבנק, לסניף אחר או להשתלמות מקצועית שהמעסיק שלח אליה נמצא בנסיעה לצורכי עבודה. הראיה המרכזית כאן היא מטרת הנסיעה. זימון לפגישה, הודעה מהממונה, יומן העבודה או הזמנת העבודה שווים בתיק כזה יותר מכל עדות שנמסרת בדיעבד.

נסיעה בין אתרי עבודה

נסיעה מאתר לאתר במהלך יום העבודה, לצורך ביצוע המשימה עצמה, היא חלק מהעבודה. לעומת זאת מעבר ממקום עבודה אחד למשנהו ומעבר בין משמרות במקומות שונים מוכרים מכוח סעיף 80(1) לחוק, וחלים עליהם אותם מבחני דרך מקובלת, הפסקה וסטייה.

נסיעה מהבית לעבודה וממנה

גם הנסיעה מהבית למקום העבודה ובחזרה מוכרת כתאונת עבודה, מכוח סעיף 80(1) לחוק. עם זאת היא כפופה למבחני דרך מקובלת, הפסקה וסטייה שאינם חלים על נסיעה תוך כדי העבודה, ורוב המחלוקות שם נסובות סביבם. הכללים האלה מפורטים בעמוד תאונה בדרך לעבודה וממנה.

רכב המעסיק, רכב צמוד ורכב פרטי

שאלה שחוזרת כמעט בכל תיק היא מי משלם כאשר הרכב שייך למעסיק. התשובה בפלת"ד אינה תלויה בבעלות אלא בשאלה באיזה רכב נסע הנפגע.

• נהג שנפגע ברכב שבו נהג. תובע את מבטחת אותו רכב, גם כשהרכב רשום על שם המעסיק וגם כשהאשם המוחלט בתאונה הוא בנהג האחר.
• עובד שנסע כנוסע ברכב עבודה או בהסעה מטעם המעסיק. תובע את מבטחת הרכב שבו נסע.
• רכב צמוד המשמש גם לצרכים פרטיים. הבעלות והשימוש הפרטי אינם פוגעים בזכאות לפי הפלת"ד. לעניין ההכרה בביטוח הלאומי נבחנת מטרת הנסיעה הספציפית שבמהלכה אירעה התאונה.
• נפגע שאינו נוסע ברכב מבוטח, כשהרכב הפוגע נמלט או אינו מבוטח. התביעה מוגשת לקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. מי שנסע ברכב מבוטח ממשיך לתבוע את מבטחת אותו רכב.

נקודה שרבים אינם מודעים לה: סעיף 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע ייחוד עילה. מי שזכאי לפיצוי לפי חוק זה אינו יכול לתבוע בשל נזק הגוף מאותה תאונה לפי פקודת הנזיקין, ובכלל זה אינו יכול לתבוע את המעסיק, גם אם המעסיק שלח אותו לנסיעה ברכב לא תקין או בלוח זמנים בלתי סביר. הפיצוי בגין נזק הגוף מגיע ממבטחת הרכב, והתביעה בגין נזק לרכב עצמו מתנהלת במסלול נפרד.

שני המסלולים, ומה כל אחד מהם נותן

מסלול הביטוח הלאומי: הכרה בפגיעה בעבודה

המסלול פועל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ואינו תלוי ככלל בשאלת האשם. גם עובד שגרם לתאונה באשמתו מוכר כנפגע עבודה. המועד להגשת התביעה הוא 12 חודשים מיום הפגיעה.

• דמי פגיעה. תשלום בעד תקופת אי הכושר, בשיעור 75% משכר העבודה הרגיל ליום, הנגזר מההכנסה ברבע השנה שקדם לפגיעה, בכפוף לתקרה שבחוק ולתקופה מרבית של 91 ימים.
• תקופת הזכאות הראשונה. סעיף 94 לחוק מגדיר את שנים עשר הימים הראשונים שבעדם קמה הזכאות. בעד ימים אלה המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד, והמעסיק מחזיר למוסד את הסכום ששולם. עם זאת, לפי סעיף 93 לחוק אין דמי פגיעה בעד יום הפגיעה עצמו, ובעד שני הימים שאחריו הם משולמים רק אם אי-הכושר נמשך 12 ימים לפחות נוסף על יום הפגיעה. עובד עצמאי אינו זכאי לדמי פגיעה בעד אותם שנים עשר ימים.
• מענק נכות. תשלום חד-פעמי בגין דרגת נכות קבועה מעבודה שבין 9% ל-19%. מתחת ל-9% לא משולם מענק.
• קצבת נכות מעבודה. תשלום חודשי שוטף בגין דרגת נכות קבועה של 20% ומעלה.
• טיפול רפואי ושיקום. ריפוי, החלמה, החזר הוצאות נסיעה לטיפולים, ובמקרים של פגיעה בכושר העבודה גם שיקום מקצועי.

שתי דרכי השגה שונות פועלות כאן, וההבחנה ביניהן מבלבלת רבים. דחיית ההכרה בתאונה כתאונת עבודה היא החלטה של פקיד תביעות, ומקומה להיבחן בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה. קביעת דרגת הנכות היא החלטה של ועדה רפואית, ועליה מגישים ערר לוועדה רפואית לעררים. על החלטת ועדת העררים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום, בשאלה משפטית בלבד.

מסלול הפלת"ד: תביעה מול מבטחת הרכב

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מטיל אחריות מוחלטת על המשתמש ברכב המנועי. הנפגע אינו נדרש להוכיח רשלנות, והאשם אינו נבחן, למעט בנסיבות חריגות שהחוק מונה במפורש. ראשי הנזק הם כאב וסבל, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וניידות.

הפיצוי בגין כאב וסבל מחושב לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, על בסיס דרגת הנכות, ימי האשפוז והגיל. התקנות האלה חלות על הנזק הלא ממוני בלבד. ראשי הנזק הממוניים נגזרים מהנכות התפקודית, מההכנסה הממוצעת לפני התאונה ומהשנים שנותרו עד גיל הפרישה, והם נקבעים לפי נסיבות התיק.

תקופת ההתיישנות בגין נזק גוף היא 7 שנים מיום התאונה. לקטין המניין מתחיל בהגיעו לגיל 18. עדיין אין להסתמך על המועד הארוך, משום שהתיעוד הרפואי הסמוך לאירוע הוא שקובע בפועל את התוצאה.

עוד לפני סיום ההליך אפשר לדרוש תשלום תכוף לפי סעיף 5 לחוק. המנגנון מאפשר לקבל החזר הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים לצרכי מחיה, הנקבעים בהתחשב בהכנסת הנפגע לפני התאונה. אצל נהג מקצועי שנפגע כושר עבודתו זה לרוב הכסף הראשון שנכנס.

קביעת דרגת הנכות בתיק המשולב

זו ההחלטה הדיונית החשובה ביותר בתיק שהוא גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה, והיא מתקבלת מוקדם, לעיתים לפני שהנפגע פנה בכלל לעורך דין.

במסלול הביטוח הלאומי, דרגת הנכות נקבעת בוועדה רפואית של המוסד. במסלול הפלת"ד, לעומת זאת, הנכות הרפואית נקבעת בידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ולא בידי מומחים מטעם הצדדים. בית המשפט ממנה אותו בהתאם לתקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, לאחר שהוצגה ראשית ראיה רפואית. הצדדים, הנפגע וגם חברת הביטוח, אינם רשאים להגיש חוות דעת רפואית מטעמם, ורשאים להציג למומחה שאלות הבהרה ולבקש לחקור אותו.

לנפגע נתונה בחירה דיונית בין שני המסלולים, ולבחירה יש תוצאה מחייבת. בהתאם לחוק, קביעת הוועדה הרפואית מחייבת את בית המשפט האזרחי כאשר נעשתה לפני מינוי מומחה מטעם בית המשפט. אם מומחה בית המשפט מונה תחילה, חוות דעתו היא שתכריע, וקביעת ועדה מאוחרת לא תחייב את ההליך האזרחי.

מכאן שהעיתוי אינו עניין טכני. ועדה שקבעה דרגה נמוכה בשלב שבו המצב הרפואי טרם התייצב עלולה לקבע סביבה את התיק האזרחי כולו. פנייה לייעוץ לפני הזימון לוועדה הראשונה, ולא אחריה, היא ההבדל המעשי בין תיק שנותר גמיש לבין תיק שקשה לשנות.

כיצד שני המסלולים מתחשבנים ביניהם

שתי המסגרות אינן מבטלות זו את זו, אך אין כפל פיצוי על אותו רכיב נזק. גמלאות המוסד לביטוח לאומי המשולמות בשל אותה תאונה מנוכות מהפיצוי בתביעת הפלת"ד.

• דמי הפגיעה ששולמו בגין אותה תאונה נכללים בגמלאות המנוכות.
• מענק הנכות או קצבת הנכות מנוכים אף הם. כאשר מדובר בקצבה חודשית מנוכה שוויה המהוון, כלומר הערך הנוכחי של התשלומים העתידיים ולא רק מה ששולם עד היום.
• הוצאות רפואיות שהמוסד לביטוח לאומי כיסה אינן נתבעות שוב ממבטחת הרכב. הוצאות שלא כוסו נתבעות במסגרת הפלת"ד.
• כאב וסבל אינו משולם כלל בביטוח הלאומי, ולכן ראש נזק זה נפסק בתביעת הפלת"ד בלבד. עם זאת הניכוי נעשה ככלל מסך הפיצוי שנפסק ולא בהתאמה לראש נזק מסוים, ולכן גמלאות גבוהות עשויות להפחית גם את הסכום הכולל שכולל רכיב זה.

לכך מצטרפת זכות החזרה של המוסד לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, שלפיה המוסד רשאי להיפרע מהמבטחת בגין הגמלאות ששילם. היקף הניכוי ואופן חישובו נבחנים בכל תיק לגופו.

המסקנה המעשית: הערך של ההכרה בביטוח הלאומי אינו רק בתשלום עצמו. ההכרה מייצרת תשתית ראייתית ותשלומים שוטפים בתקופה שבה תביעת הפלת"ד עדיין רחוקה מסיום. הפער בין תיק מנוהל היטב לתיק שאינו מנוהל נוצר בסדר הפעולות, לא בחיבור הסכומים.

עצמאי שנפגע ברכב תוך כדי עבודה

עצמאי שנפגע בנסיעה לצורכי עבודתו עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה, בתנאי שהוא רשום ככזה במוסד לביטוח לאומי ומשלם דמי ביטוח כנדרש. הגדרות ההכרה דומות לאלה של עובד שכיר, אך הוכחת הזיקה בין הנסיעה לעבודה נשענת על תיעוד עסקי: יומן פגישות, הזמנות עבודה, חשבוניות וכתובות הלקוחות. כפי שצוין למעלה, עצמאי אינו מקבל דמי פגיעה בעד שנים עשר הימים הראשונים.

מה לעשות מיד אחרי התאונה

1. קבלו טיפול רפואי, וודאו שברשומה הרפואית הראשונה נרשם שהפגיעה אירעה בנסיעה לצורכי עבודה. זה הפרט שנשכח הכי הרבה, והוא הקשה ביותר לתיקון בדיעבד.
2. הודיעו למעסיק ביום האירוע, כדי שיוכל למלא את חלקו בטופס התביעה ולאשר את שעות העבודה ואת מטרת הנסיעה.
3. הגישו תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי, במועד שקובע החוק.
4. פתחו במקביל את המסלול מול מבטחת הרכב הרלוונטית או מול קרנית, ובדקו זכאות לתשלום תכוף.
5. שמרו את דוח המשטרה או את הודעת הצדדים, את פרטי הרכבים ואת מספרי הפוליסות.
6. שמרו כל מסמך רפואי, הפניה, קבלה ואישור אי כושר, וכן תיעוד המעיד על מטרת הנסיעה.
7. אל תחתמו על כתב ויתור, על כתב סילוק או על טופס ויתור על סודיות רפואית מחברת ביטוח לפני שהתייעצתם עם עורך דין.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

• מיד לאחר תאונה שאירעה תוך כדי עבודה, לפני מילוי טופס התביעה ולפני שהגרסה נרשמת.
• לפני מסירת הודעה או גרסה טלפונית לחברת הביטוח, ולפני חתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית.
• לפני הזימון לוועדה הרפואית הראשונה, בשלב שבו עדיין אפשר לתכנן את סדר ההליכים.
• כשאתם נהגים מקצועיים והפגיעה משפיעה על היכולת להמשיך לעבוד במקצוע.
• כשהמעסיק חולק על מטרת הנסיעה או מסרב למלא את חלקו בטופס.
• כשהתאונה אירעה ברכב של המעסיק ואינכם יודעים מול איזו מבטחת לפעול.

שאלות נפוצות

אני נהג משאית שכיר. האם תנאי ההכרה שונים אצלי?

לא. נהגים שכירים, לרבות נהגי משאית, מוניות ואוטובוסים, מוכרים כנפגעי תאונת עבודה כשהם נפגעים תוך כדי ביצוע תפקידם. ההבדל המעשי הוא שאצלכם הנהיגה היא העבודה עצמה, ולכן שאלת מטרת הנסיעה כמעט אינה מתעוררת. במקביל עומדת לכם תביעת פלת"ד מול מבטחת הרכב שבו נהגתם.

נפגעתי ברכב של המעסיק. האם אני תובע את המעסיק?

לא בגין נזק הגוף. סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע ייחוד עילה, ולכן הפיצוי בגין נזק הגוף מגיע ממבטחת הרכב שבו נסעתם, ולא מהמעסיק בתביעת נזיקין. במקביל מוגשת תביעה לגמלה לביטוח הלאומי, שאינה מוגשת נגד המעסיק ואינה תלויה בעמדתו.

התאונה קרתה באשמתי. האם אני עדיין מקבל פיצוי?

כן. בפלת"ד האשם אינו נבחן והאחריות מוחלטת, למעט חריגים שהחוק מונה במפורש, כמו נהיגה ללא רישיון או ברכב גנוב. גם בביטוח הלאומי האשם אינו רלוונטי ככלל להכרה בפגיעה כתאונת עבודה.

מה ההבדל בין המסלולים מבחינת משך הזמן?

תביעת הביטוח הלאומי מתנהלת לרוב מהר יותר, ודמי הפגיעה מתחילים להשתלם תוך שבועות. תביעת הפלת"ד בבית המשפט אורכת בדרך כלל זמן רב יותר, משום שהיא ממתינה להתייצבות המצב הרפואי ולחוות דעת מומחה בית המשפט. סכומי הפיצוי בכל תיק נקבעים לפי נסיבותיו.

המעסיק אומר שהתאונה אינה מוכרת כתאונת עבודה. מה עושים?

ההכרה אינה נתונה בידי המעסיק. המוסד לביטוח לאומי בוחן את הנסיבות באופן עצמאי, ואפשר לבסס את התביעה גם בלי הסכמתו, באמצעות מסלול הנסיעה, שעות העבודה, עדויות ותיעוד המשימה. סירוב המעסיק למלא את חלקו בטופס מקשה, אך אינו חוסם. על דחייה של פקיד תביעות אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

מי קובע את אחוזי הנכות שלי, הוועדה או בית המשפט?

שניהם יכולים, והסדר הוא שמכריע. בהתאם לחוק, קביעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי מחייבת את בית המשפט האזרחי כאשר נעשתה לפני מינוי מומחה מטעם בית המשפט. אם המומחה מונה תחילה, חוות דעתו היא הקובעת. זו הסיבה שכדאי לתכנן את סדר ההליכים מראש.

עצרתי לתדלק את רכב החברה ונפגעתי. זה מוכר?

תדלוק רכב שמשמש לעבודה, במהלך נסיעת עבודה, הוא ככלל חלק מביצוע התפקיד ולא סטייה ממנו. כל מקרה נבחן לגופו לפי מטרת הנסיעה ונסיבות העצירה.

פנו אלינו

נפגעתם בתאונת דרכים תוך כדי עבודה? פנו אלינו לייעוץ ראשוני, נבחן את החומרים ונחזור עם הערכה ראשונה. תנאי תשלום גמישים.

התקשרו: 072-2428822 או פנו בWhatsApp.

לפרטים נוספים על תאונות דרכים בכלל, בקרו בעמוד הראשי של תחום תאונות הדרכים. לסקירה של זכויות נפגעי עבודה בכלל, ראו תאונות עבודה.