כן, בהחלט. קבלת קצבת ביטוח לאומי אינה שוללת תביעה אזרחית נגד המעסיק. הפיצוי מביטוח לאומי ינוכה מהפסיקה, אך הפיצוי הכולל יכול להיות גבוה בהרבה, במיוחד בגין כאב וסבל שביטוח לאומי אינו מכסה כלל.

ביטוח לאומי משלם קצבה חודשית על בסיס אחוזי נכות ואינו מפצה על כאב וסבל. תביעה נגד המעסיק מכסה את מלוא הפסד השתכרות, כאב וסבל, עזרת זולת והוצאות רפואיות פרטיות. הפיצוי האזרחי מקיף יותר ובדרך כלל גבוה משמעותית.

רשלנות מוכחת באמצעות תיעוד הפרות בטיחות: אי-אספקת ציוד מגן, הפרת תקנות עבודה, אתר עבודה לא בטוח, או העמסת יתר. נדרשות עדויות עמיתים, תמונות, דוחות בטיחות ותיעוד של תלונות קודמות על תנאי העבודה המסוכנים.

תיק אזרחי נגד מעסיק נמשך בדרך כלל 2-4 שנים, תלוי במורכבות התיק ובשיתוף הפעולה של הצדדים. חשוב להגיש את התביעה בזמן כדי לא לפספס את תקופת ההתיישנות ולאסוף ראיות בזמן שהן עדיין זמינות.

כן. בעל נכס שאפשר עבודה בתנאים מסוכנים עשוי לשאת באחריות, גם אם לא היה המעסיק הישיר. קבלן ראשי בפרויקטי בנייה אחראי לבטיחות כל הפועלים באתר, כולל עצמאיים וקבלני משנה.

גם אם יש רכיב של אשמה של העובד, זה לא מבטל את האחריות של המעסיק. בישראל חל עיקרון האחריות היחסית – הפיצוי יופחת בהתאם לאחוז האשמה של העובד, אך הוא עדיין יקבל פיצוי על החלק שהמעסיק אחראי לו.

ויתור שנחתם לפני התאונה על אחריות עתידית של המעסיק אינו בר-תוקף. ויתור שנחתם אחרי התאונה יכול להיות בעייתי, אך לעיתים ניתן לתקוף אותו אם נחתם תחת לחץ או ללא ייעוץ משפטי מתאים.

גם אם המעסיק לא היה מבוטח בביטוח אחריות מעסיקים, עדיין ניתן לתבוע אותו אישית. במקרים מסוימים ניתן לתבוע גם את קרן הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אם התאונה הייתה בדרך לעבודה או ממנה.

הפסד השתכרות מחושב על בסיס השכר הממוצע לפני התאונה, גיל הפרישה הצפוי, ואחוזי הנכות שנקבעו. בניגוד לביטוח לאומי שמשלם 75% מהשכר, בתביעה אזרחית ניתן לקבל פיצוי על 100% מההפסד, בניכוי הסכומים שהתקבלו מביטוח לאומי.