הזמן משתנה לפי סוג הביטוח והפוליסה. לרוב, ניתן לערער בתוך 30-60 ימים אצל חברת הביטוח, ולאחר מכן ניתן לפנות לבית משפט. חוק ההתיישנות קובע 7 שנים, אבל מועדים פנימיים קצרים יותר. פנו לעורך דין מיד לאחר קבלת מכתב הדחייה.

לרוב כן. ערעור מנומק ומתועד לחברת הביטוח הוא הצעד הראשון. חברות ביטוח לעיתים מחזירות בהן כאשר הן מבינות שיהיה קשה להגן על הדחייה בבית משפט. אם הערעור נדחה, הוא מחזק את עמדת הנפגע בהליך המשפטי.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מפקח על חברות הביטוח. ניתן להגיש תלונה כשחברת הביטוח מפרה כללים מחייבים, כגון אי מתן הנמקה מספקת. פנייה זו אינה מחליפה תביעה אך יכולה לזרז פתרון.

ביטול תביעה הוא פעולה חד-צדדית של המבוטח. דחייה היא סירוב חברת הביטוח לשלם. דחייה מנוגדת לחוק חוזה הביטוח אם אינה מנומקת כראוי, ויכולה להוביל גם לפיצויים עונשיים נוסף על הכיסוי עצמו.

כן. חוק חוזה הביטוח קובע זכות לריבית פיגורים על סכומים שהיה על חברת הביטוח לשלם ולא שילמה. בנסיבות חמורות ניתן לתבוע גם פיצויי עוגמת נפש ועלויות ניהול תביעה.

ברוב המשרדים, כולל לב-טייב, תביעות ביטוח מנוהלות בשכר טרחה מותנה, כלומר שכר הטרחה משולם רק אם מנצחים. כך הנפגע אינו נדרש להוציא כסף מראש.

בתביעת ביטוח נדרשים: הפוליסה המלאה, הודעת התביעה המקורית, מסמכים רפואיים רלוונטיים, קבלות על הוצאות, ותיעוד כל ההתכתבויות עם חברת הביטוח. ככל שהתיעוד שלם ומסודר יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה בערעור.

כן, בנסיבות מסוימות. אם חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב מובהק, ניתן לתבוע גם נזיקין נוסף. בית המשפט יפסוק בהתאם למכלול הנסיבות וחומרת ההפרה.