תאונת עבודה יכולה לשנות חיים בשנייה אחת. בעוד שמערכת הביטוח הלאומי מעניקה לעובדים שנפגעו רשת הגנה, מיצוי מלא של הזכויות דורש היכרות עם המסלולים, המועדים, וועדות ההכרה. חלק מהעובדים מוותרים על זכויות משמעותיות כיוון שלא ידעו להגיש את התביעה הנכונה, לא פנו בזמן, או הסתפקו בהצעה הראשונה של המעסיק.
שלחו פרטי האירוע ומסמכים רפואיים
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה ככל תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, וסעיף 80 לחוק מרחיב את ההגדרה, בין היתר לתאונה בדרך לעבודה. זה כולל פגיעה במקום העבודה עצמו, פגיעה בדרך מהבית לעבודה או ממנה (תאונה בדרך), פגיעה באירועים הקשורים לעבודה (השתלמויות, פגישות חוץ), ופגיעה עקב מאמץ חריג שנבע מן העבודה. גם אירועים לבביים, שבץ או התמוטטות רגשית עשויים להיחשב כתאונת עבודה אם הוכח קשר סיבתי לעומס תעסוקתי חריג.
מעבר לתאונות נקודתיות, מוכרות גם מחלות מקצוע: מצבים רפואיים שנוצרו מתנאי העבודה לאורך זמן. רשימת המחלות המוכרות כוללת מחלות ריאה, פגיעות שמיעה, מחלות עור, בעיות אורתופדיות הקשורות לעבודה גופנית ממושכת ועוד. ראה גם: מחלת מקצוע: זכויות ותביעה.
פגיעה בדרך הסבירה מהבית לעבודה או בחזרה נחשבת תאונת עבודה, גם אם מדובר בתאונת דרכים. במקרים אלה ניתן להגיש גם תביעת פלת"ד וגם תביעת ביטוח לאומי. ראה: תאונת עבודה וביטוח לאומי.
בתקופה הראשונה לאחר התאונה, כל עוד העובד אינו מסוגל לעבוד, משולמים דמי פגיעה בגובה 75% מהשכר הממוצע של שלושת החודשים שקדמו לתאונה. תקופת דמי הפגיעה היא עד 91 יום. הגשת התביעה צריכה להיעשות תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
אם הפגיעה מותירה נכות רפואית יציבה, העובד עובר ועדה רפואית שקובעת את אחוז הנכות. אחוזי נכות של 20% ומעלה מזכים בקצבת נכות חודשית, ואחוזים של 9% עד 19% מזכים במענק חד-פעמי. לנכות של פחות מ-9% אין תגמול כספי לרוב. ראה: נכות קבועה מתאונת עבודה וועדה רפואית בביטוח לאומי לעובדים.
בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי, עובד שנפגע עקב רשלנות המעסיק (אי אספקת ציוד בטיחות, הפרת תקנות בטיחות, היעדר הדרכה) רשאי להגיש תביעה אזרחית נפרדת. תביעה זו יכולה להניב פיצוי משמעותי על ראשי נזק שהביטוח הלאומי אינו מכסה או מכסה חלקית: הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וניידות. ראה: תביעה נגד מעסיק על תאונת עבודה.
אתרי בנייה הם אחד המקומות המסוכנים ביותר. נפילות מגובה, פגיעות מציוד, קריסת מבנים ותאונות הרמה הם מהסיבות הנפוצות לפגיעות קשות. האחריות מחולקת בין הקבלן, קבלן המשנה, ובעל הנכס. ראה: תאונת עבודה באתר בנייה.
פגיעות גב ועמוד שדרה הן מהנפוצות ביותר בתאונות עבודה, במיוחד בעבודות פיזיות כבדות. לעיתים הן מצטברות לאורך שנים ומוכרות כמחלת מקצוע.
נפוצות בעבודה עם מכונות ייצור, כלי עבודה חדים וציוד תעשייתי. אובדן אצבע, יד או כושר תנועה מזכה בפיצוי גבוה.
פגיעות מציוד לא מוגן, מכונות ללא אמצעי בטיחות, ותאונות בנהיגת רכבי עבודה (מלגזה, טרקטור, עגורן). ראה: תאונת עבודה בגלל ציוד לא תקין.
נפילה על הראש, פגיעה מחפץ, או תאונת דרכים בזמן עבודה עלולות לגרום לפגיעות מוח חמורות עם השלכות ארוכות שנים.
גם עצמאי שנפגע בעבודה זכאי לתגמולי ביטוח לאומי, בתנאי שהיה מבוטח. ראה: עובד עצמאי שנפגע בעבודה.
עובד זר שעובד בישראל באופן חוקי זכאי לאותן זכויות בתאונת עבודה כמו עובד ישראלי.
עובד שהועסק דרך חברת כוח אדם זכאי לתגמולים מביטוח לאומי, ובמקרים מסוימים גם לתביעה נגד חברת הכוח אדם ו/או המשתמש בשירותיה.
בפגישה הראשונה בוחנים את נסיבות הפגיעה, את המסמכים הרפואיים הראשוניים, ואת אפשרויות הפיצוי. לאחר מכן מגישים את התביעה לביטוח הלאומי, מלווים בוועדות הרפואיות, ובוחנים אם קיימת עילה לתביעה אזרחית נגד המעסיק. כל ההליכים מנוהלים על ידי עורך דין שמכיר את התחום מבפנים.
את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. עיכוב בהגשה עלול לפגוע בזכאות לתשלום רטרואקטיבי. מומלץ להגיש בהקדם האפשרי.
כן. תאונה בדרך הסבירה מהבית לעבודה מוגדרת כתאונת עבודה לצורכי ביטוח לאומי. אם זו הייתה גם תאונת דרכים, ניתן להגיש גם תביעת פלת"ד.
הכחשת המעסיק אינה מונעת את ההכרה בתאונה. ניתן להוכיח את הפגיעה באמצעות עדויות של עובדים אחרים, תיעוד רפואי סמוך לאירוע, ומסמכים פנימיים של מקום העבודה. בהכחשה, ליווי משפטי חיוני.
כן, אם הפגיעה נגרמה ברשלנות המעסיק (אי אספקת ציוד בטיחות, הפרת תקנות, חוסר הדרכה), ניתן להגיש תביעה אזרחית נפרדת בנוסף לתביעת הביטוח הלאומי.
ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קובעת את אחוזי הנכות מעבודה לצורכי קצבאות. כאשר תאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קביעת נכות על פי דין שנעשתה לפני שמיעת הראיות מחייבת גם בתביעה לפי אותו חוק. שני ההליכים עשויים להתנהל במקביל.
כן, אם שילם דמי ביטוח לאומי כדין. עצמאי שאינו מבוטח אינו זכאי לתגמולי ביטוח לאומי, אך עדיין עשויה לעמוד לו תביעה אזרחית נגד גורם אחראי.
דמי פגיעה משולמים תוך שבועות מהגשת התביעה. קביעת נכות והליכי ערעור יכולים לקחת 6-18 חודשים. תביעה אזרחית נגד מעסיק יכולה להימשך 2-4 שנים.
כן. טראומה, שחיקה חמורה, דיכאון או חרדה שנגרמו ממקרה קיצוני בעבודה עשויים להוכר כתאונת עבודה. גם PTSD שנגרם מאירוע חמור בעבודה מוכר.
כן. על דחיית התביעה או על שיעור דמי הפגיעה ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה. על קביעת אחוזי הנכות מגישים תחילה ערר לוועדה הרפואית לעררים, ועל החלטתה ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד.
כן. תביעה אזרחית נגד המעסיק מתיישנת תוך 7 שנים מיום הפגיעה. עם זאת, בתיקים מסוימים (כגון מחלות מקצוע שהתגלו מאוחר) תיתכן הארכה. חשוב לפנות מוקדם.
כן. אלה הליכים נפרדים שניתן לנהל במקביל. גמלאות הביטוח הלאומי מובאות בחשבון בחישוב הפיצוי בתביעה האזרחית, אך ניתן לקבל שניהם.
פגיעה בעבודה דורשת פעולה מהירה. ככל שתפעל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למיצוי מלא של הזכויות. פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות או חייגו 072-2428822. נבחן את הנסיבות, נסביר את האפשרויות, ונחליט יחד על הצעד הנכון. מייצגים לקוחות בתחום זה מזה שנים רבות.
הצהרת נגישות: אתר זה עומד בתקן הישראלי IS 5568 (רמה AA). לתלונות או בקשות נגישות: 058-4488202