תוכן עניינים
מאת: עו"ד משה טייב
פסק דין משמעותי בדיני רשלנות רפואית: הולדה בעוולה ונטל הראיה
לאחרונה פרסם בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין חשוב העוסק בתביעות רשלנות רפואית בתחום הגינקולוגיה והלידה. במשרדנו אנו עוסקים בעקביות בתיקים דומים, והפסיקה הזו משרטטת קווים ברורים לבחינת תביעות מסוג זה.
התמונה העובדתית
במוקד התיק עמד תובע שנולד עם מום מולד חמור: קיצור בעצם השוק וחסרון שתי אצבעות ברגל שמאל. מידת נכותו הוערכה ב-40.65% נכות קבועה, וכן היה עליו לעבור ניתוח מורכב להארכת העצם בשנת 2005.
הנקודה המכרעת היא שהורי התובע הם בני דודים, דבר שלא היה ידוע לרופא המטפל. כמו כן, האם עברה בעבר הריון שהסתיים בלידה מוקדמת בשבוע ה-33, מה שהביא לסיווג ההריון הנדון כ"הריון בסיכון" בשל האפשרות ללידה מוקדמת חוזרת.
התובע טען שהנתבעות התרשלו בכך שלא הנחו את האם לבדיקת אולטרה סאונד מקיפה או לסקירה מורחבת של מערכות הגוף שהייתה מגלה את המום והייתה מאפשרת הפסקת ההריון.
העמדה המשפטית ובחינת הראיה
התובע ביקש מבית המשפט ליישם את העיקרון הנודע בשם "הדבר מדבר בעדו" (Res Ipsa Loquitur), חזקה המאפשרת להעביר בתנאים מסוימים את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע.
יישום החזקה הזו דורש, כידוע, הוכחה של שלושה יסודות בו זמנית:
- הנזק הוא מהסוג שבדרך כלל אינו קורה ללא רשלנות
- הגורם לנזק נמצא תחת שליטה בלעדית של הנתבע
- התובע לא היה צד לגרימת הנזק
בית המשפט דחה את הבקשה. הנימוק היה שלא קיימת עמימות ראייתית בעניין, כיוון שהעובדות מתועדות היטב וברורות.
שאלת הקשר הסיבתי וחוות הדעת המומחית
הגורם המכריע בדחיית התביעה הייתה עדות מומחה של פרופסור פרידמן, אשר קבע בבהירות כי המום שממנו סובל התובע איננו תורשתי ואין בו קשר כלל לקרבת המשפחה בין הוריו.
קביעה זו הייתה בעלת משקל קריטי. היא שברה את השרשרת הסיבתית בין ההתרשלות הנטענת (אי הפנייה לבדיקות מורחבות בשל קרבת הדם) לבין הנזק בפועל (לידת התובע עם המום). כאשר אין קשר סיבתי, אי אפשר להטיל על הנתבעות אחריות משפטית.
ניהול ההריון ורמת הטיפול הרפואי
בית המשפט אישר שסיווג ההריון כ"הריון בסיכון" היה תקין, בשל הסיכון ללידה מוקדמת חוזרת. אך הוא קבע כי סיווג כזה חייב להיות קשור לסיכון הספציפי שעמד לפניו.
עיקרון משמעותי העולה מהפסיקה הוא זה: סיווג הריון כבסיכון גבוה לא מחייב באופן אוטומטי על ביצוע כל בדיקה אפשרית. על הצוות הרפואי לבחון האם הסיכון הידוע קשור למום שבפועל התגלה.
מה הלקחים לצוותים הרפואיים
פסק הדין מותיר מספר שאלות לגבי התפתחות המקצוע. מצד אחד, הוא מחזק את העקרון שרופאים אינם חייבים לצפות כל מום אפשרי. מצד שני, הוא מדגיש את חשיבותו של תיעוד מדוקדק ואיסוף מידע ממצה מהמטופלת.
מנקודת מבטנו המקצועית, אנו רואים שתביעות אלה מעלות שאלות מורכבות לגבי היקף האחריות הרפואית בעת הריון. על הרופא לשקול את הצורך בטיפול המותאם לסיכונים הספציפיים מול הימנעות מפעולות בדיקה מיותרות.
שאלות נפוצות
האם כל הריון בין בני דודים מצריך בדיקות נוספות?
לא בהכרח. הצורך בבדיקות נוספות תלוי בסוג הסיכון התורשתי הנבדק. במקרה שנדון, מאחר שהמום לא היה תורשתי, קרבת המשפחה הייתה חסרת משמעות.
מה על הצד התובע להוכיח כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית בהריון?
שלושה יסודות נדרשים: קיום חובת זהירות, הפרתה במעשה או במחדל (הרשלנות), וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. כשל אחד מהם, התביעה תידחה.
תחת אילו תנאים משמשת החזקה של "הדבר מדבר בעדו"?
החזקה חלה רק כאשר כל התנאים מתקיימים וקיימת עמימות ראייתית אמיתית. ברגע שהעובדות ברורות ומתועדות כראוי, כמו בעניין זה, בית המשפט אינו מיישם אותה.
מה משמעות סיווג הריון כ"הריון בסיכון"?
סיווג זה מחייב מעקב צמוד וטיפול מותאם, אך אך בנוגע לסיכונים הידועים המצדיקים את הסיווג. הוא אינו חיוב לביצוע כל בדיקה שהיא, ללא קשר לרלוונטיות.
לייעוץ ללא התחייבות בתחום הרשלנות הרפואית, פנו היום אל המומחים שלנו.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ המתאים לנסיבות העניין שלכם, פנו אל משרדנו.
