כשהזמן עובד נגד הורים: פסק דין חדש על התיישנות בתביעות רפואיות

יוני 10, 2026
6:00 pm

תוכן עניינים

תביעות רשלנות רפואית והתיישנות: פסק דין שינה את הכללים
מעקב רפואי שנמשך שנים: כיצד מצבו של הילד התגלה
השאלה המרכזית הייתה על מה טענו התובעים בבית המשפט?
ההכרעה: התיישנות בשל אי-פעולה
העקרון: מניעה בגלל אי-פעולה
הלקחים המעשיים
ההבדל בין שתי עילות התביעה
שאלות שלעיתים קרובות מעלים קורבנות רשלנות רפואית

📅 פורסם: 10 ביוני 2026✓ נבדק ואושר על ידי עו"ד משה טייב, מפתח AI – האוניברסיטה העברית

תביעות רשלנות רפואית והתיישנות: פסק דין שינה את הכללים

יש "תאריך תפוגה" לתביעות רשלנות רפואית? בית המשפט המחוזי בתל אביב ענה על שאלה זו בפסק דין שעוסק בהורים שתבעו בגין הולדת ילדם עם תסמונת ג'ייקובס. הם גילו בדרך הקשה ביותר שהזמן לא תמיד עובד לטובתם. בפני השופטת חדוה וינבאום וולצקי עמדה סוגיה דקה: מתי בדיוק מתחילה הספירה לאחור לעניין התיישנות בתביעות רפואיות?

הסיפור של ההורים קשה. הם עברו הפריה חוץ גופית בתקווה ליצור משפחה. הילד שלהם נולד עם תסמונת כרומוזומלית שגרמה לעיכובים התפתחותיים. מה שהעלה את קושי המקרה: התסמונת לא אובחנה בהריון, למרות הטכנולוגיה הזמינה. אך הכי כואב היה גילוי אחר – לא תמיד מאוחר מדי זה באמת מאוחר בעיני החוק.

מעקב רפואי שנמשך שנים: כיצד מצבו של הילד התגלה

הקטן נולד ב-25 בינואר 2012 במסגרת מחזור הפריה. תשעה חודשים לאחר מכן, בנובמבר של אותה שנה, אובחן בו איחור התפתחותי. הוא הופנה למכון להתפתחות כדי לבדוק את הבעיה הרפואית המסתורית.

שנה לאחר מכן חל שינוי משמעותי בתמונה. בשנת 2013 קיבלו התובעים הפניה לייעוץ גנטי. הקלינאית שטיפלה בילד הסבירה להם שמצבו עשוי להיות בעל רקע גנטי ושדרוש בירור עמוק. אלא שההורים החליטו שלא לפנות לייעוץ שהומלץ עליו. החלטה זו הייתה עתידה לעלות להם במחיר גבוה.

השנים חלפו. רק בחודש מרץ 2019, שבע שנים לאחר הלידה, אובחנה סוף סוף תסמונת ג'ייקובס. התביעה הוגשה בחודש מאי של שנת 2021. אך כשהגיעו להיכל המשפט, הם מצאו שהאפשרות לתבוע כבר חלפה.

השאלה המרכזית הייתה על מה טענו התובעים בבית המשפט?

בישראל קיימות שתי דרכים לתבוע בתחום זה. אחת היא "הולדה בעוולה" – הורים שטוענים שלו היו יודעים על הבעיה הגנטית, היו מבטלים את ההריון. השנייה היא "חיים בעוולה" – תביעה של הילד בגין הנזקים שנגרמו לו מהחיים עם פגם בריאותי.

הנקודה שאנשים רבים מחמיצים: החוק אינו דורש שהתובע יידע בוודאות מה בדיוק קרה. די בכך שיידע או יוכל לדעת שיש לו עילת תביעה. התובעים טענו שלא יכלו להבין זאת עד לאבחנה הסופית ב-2019. בית המשפט, אולם, קבע מבט שונה מהותית.

ההכרעה: התיישנות בשל אי-פעולה

לגבי "חיים בעוולה", השופטת קבעה כי העילה בטלה לחלוטין על פי הלכת המר. הילד אינו יכול לתבוע בגין עצם קיומו עם מום, מתוך הנחה שחיים עדיפים על אי-קיום.

עילת "הולדה בעוולה" של ההורים סבלה מבעיה שונה. בית המשפט קבע שעילת התביעה התגבשה בידיהם לכל המוחר בשנת 2013. למה? כי באותו תאריך הם ידעו שמצבו של הילד עשוי להיות גנטי וזו הייתה יכולת לדעת על עילת התביעה.

ההחלטה הזו חזקה במיוחד. בדרך כלל בתי משפט נוטים לפרש את תחילת מירוץ ההתיישנות בעדינות ולטובת התובעים. כאן, בית המשפט פנה בכיוון הפוך: ההפניה לייעוץ גנטי וההמלצה לבירור הם "קצה חוט" מספיק לתחילת ההתיישנות. פסיקה זו עשויה להשפיע על תיקים עתידיים דומים.

העקרון: מניעה בגלל אי-פעולה

נקודת ההכרעה האמיתית הייתה התנהגות התובעים אחרי ההפניה. בית המשפט קבע כללי משחק ברורים: תובע שלא פנה לבירור למרות המלצות רפואיות אינו יכול להתחמק מאחריות על ידי טענה שלא ידע. בניסוח פשוט: אי אפשר להתעלם מהמלצה רפואית ואחר כך לטעון הפתעה.

זה לא אומר שבית המשפט פוסק על ההורים. יתכן שהיו להם סיבות אישיות להימנע מהייעוץ. אך מבחינה משפטית, בחירתם להישאר באי-ידיעה מנעה מהם לתבוע מאוחר יותר. עקרון זה, המכונה "מניעה", פועל בתחומים רבים של המשפט.

הלקחים המעשיים

מה צריך לעשות כל אדם החושד לרשלנות רפואית?

ראשית, כל המלצה רפואית לבירור צריכה להתקבל ברצינות. גם אם בוחרים שלא לבצע את הבדיקה, כדאי לתעד את ההחלטה והנימוקים לה בכתב.

שנית, הכרה בעובדה שמירוץ ההתיישנות מתחיל מהרמז הראשון, לא מהאבחנה הסופית. זה אומר: פנו לעורך דין כבר בשלב מוקדם, גם אם לא ברורים כל הפרטים. משרדים המתמחים בתחום יכולים לעזור לשמור על הזכויות בו זמנית עם המסע הרפואי.

שלישית, שבע שנים עוברות יותר מהר ממה שנראה. בתהליכים רפואיים שבהם האבחנה מתעכבת, לעיתים מומלץ להגיש תביעה גם בחוסר מידע מוחלט, ולעדכן לאחר מכן. זוהי גישה שאנו ממליצים ללקוחותינו בעיתות חשש לרשלנות.

ההבדל בין שתי עילות התביעה

"הולדה בעוולה" משמעותה שהורים טוענים: לו היה לנו המידע, היינו מסיימים את ההריון. התביעה מטופלת כתביעת נזקים של ההורים, הכוללת הוצאות, אובדן הכנסה וכאב נפשי.

"חיים בעוולה" היא תביעת הילד עצמו, בטענה שלולא הרשלנות לא היה נולד כלל וסובל הוא מפגם. הלכת המר ביטלה עילה זו, מתוך תפיסה שאי אפשר לקבוע שחיים עם מום הם גרועים מאי-קיום.

הבחנה זו משפיעה על גודל הפיצוי, תקופת ההתיישנות וכיצד בונים את התיק. בכל מקרה של חשד לרשלנות בהריון ולידה, חשוב לזהות איזו עילה מתאימה למקרה הספציפי שלכם.

שאלות שלעיתים קרובות מעלים קורבנות רשלנות רפואית

מה אם הרופא בכלל לא הזכיר בירור גנטי?

אם הרופא המטפל לא הציע בכלל בדיקה גנטית כאשר היו אותות אזהרה או גורמי סיכון, זה עשוי להוות רשלנות רפואית בעצמו. ההתיישנות תחל מרגע שהתובעים יכלו לדעת שהרופא סטה מהנורמה המקצועית. זה מצב שונה בתכלית מהמקרה בו ניתנה המלצה ולא פעלו עליה. כל מקרה דורש בדיקה נפרדת של הפרטים שלו.

האם אפשר לחדש תביעה שנדחתה בגלל התיישנות?

במרבית המקרים – לא. כאשר בית משפט קבע התיישנות, קשה מאוד לשנות הכרעה זו. יוצאות דופן קיימות כאשר ניתן להוכיח הסתרת מידע בכוונה מצד הרופא או המוסד. כמו כן אפשר לערער בערכאה גבוהה יותר אם ישנן טענות משפטיות חזקות בדבר טעות בפרשנות החוק או העובדות. תלוי במקרה בו מדובר, ייתכן שיש דרכים לפעול, אך זה נדיר וחייב בייעוץ מיידי.

מה המשמעות של "יכול לדעת"?

"יכול לדעת" פירושו שהיו בידי התובע מספיק רמזים שאדם סביר במצבו היה מקבל את ההודעה. לא נדרשת ידיעה מלאה או ודאות שלמה. "ידע בפועל" הוא דבר אחר לחלוטין – מידע ברור וחד משמעי. בפסק הדין שלנו, בית המשפט קבע שההפניה לייעוץ גנטי נתנה להורים את היכולת לדעת, אפילו בלי לדעת בוודאות מה הבעיה. זה חיזוק של הצורך להגיב במהירות כשיש חשד כלשהו.

האם הדין שונה בתרופות שגרמו לפגמים?

העקרונות דומים, אך היישום שונה. בתרופות, השאלה היא מתי היה אפשר לחשוד בקשר בין התרופה לפגם. לעיתים זה קורה רק כאשר מחקרים מדעיים חושפים זאת או משרד הבריאות מוציא אזהרה. במקרים כאלה ספירה עשויה להתחיל מפרסום המידע, לא מהלידה. כל סוג רשלנות רפואית דורש ניתוח של מתי האפשרות לדעת התגבשה. העקרון המוביל הוא: מתי אדם סביר במצבך היה יכול לחשוד שמשהו השתבש.

מה לעשות אם יש אי-בהירות על תאריך תחילת ההתיישנות?

כאשר יש ספק, הגיעו לעורך דין מוקדם ככל הניתן. בתי משפט יכולים להאריך תקופות התיישנות בנסיבות חריגות, אך זה קורה לעיתים רחוקות מאוד ובתנאים קשים. עדיף להגיש תביעה במוקדם מאשר לאבד את הזכות לתבוע. בו בזמן, אספו את כל הרישומים הרפואיים הקשורים ובקשו הערכה מגורם רפואי מומחה האם יש כאן רשלנות. תיעוד מיידי של כל העובדות יכול להיות קריטי בהמשך, כשהזיכרונות מטשטשים וקבצים עלולים להיעלם.

פסק דין זה מעיד שבתחום הרשלנות הרפואית, זמן הוא משאב יקר עד כדי כך שאין תחליף לו. התביעה נדחתה לא כי לא הייתה להם עילה, אלא כי חיכו. עובדה זו פעמון אזהרה קשה שמזכירה לכל אחד מאיתנו: כאשר יש חשד לשגיאה רפואית, פעלו מיד.

צרו איתנו קשר לייעוץ ללא התחייבות

התוכן לעיל איננו משמש ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי המתייחס לנסיבותיכם הספציפיות, פנו אל משרדנו.