תוכן עניינים
מאת: עו"ד מיכאל לב
דחיית תביעת "הולדה בעוולה" – פסק דין משמעותי בנושא רשלנות רפואית
במשרדנו אנו פוגשים הורים שנאלצו להתמודד עם הולדת ילד עם מוגבלויות, ורבים מהם שואלים האם יש להם בסיס משפטי להגיש תביעה נגד הצוות הרפואי. פסק דין משמעותי של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת״א 5691-12-08) מבהיר את הקריטריונים הנדרשים לתביעת "הולדה בעוולה" ומדגיש את חשיבות הקשר הסיבתי בסוג זה של תביעות.
עובדות המקרה: מעקב רפואי ללא אבחון מוקדם
בתיק זה נולד התובע בשנת 1987 ואובחן שנים מאוחר יותר עם פיגור שכלי. אמו עברה מעקב רפואי שוטף בבית החולים רוטשילד במהלך ההריון, וקיבלה גם ייעוץ גנטי בהריון קודם (בשנת 1981). התובעת הודיעה מפעם לפעם לצוות התחנה כי היא במעקב רפואי מקצועי בבית החולים.
הוריו של התובע הגישו תביעה נגד משרד הבריאות בטענה שצוות התחנה התרשל כשלא הפנה את האם לייעוץ גנטי נוסף. לדברי התובעים, לו נעשה הדבר, היו מגלים את המומים ומבטלים את ההריון.
הדרישה להוכחת קשר סיבתי בתביעות אלה
פסק דין זה משקף עיקרון בסיסי בדין הרשלנות הרפואית: יש צורך להוכיח קשר סיבתי. בית המשפט קבע כי התובעים חייבים להוכיח שני תנאים יחד: ראשית, שהמומים היו ניתנים לאבחון בתקופה הטרום לידתית, ושנית, שההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון אם היו מגלים את הבעיה.
בדיון בתיק הסכימו המומחים שלא הייתה אפשרות לאבחן את המומים שמהם סבל התובע טרם הלידה. עובדה זו לבדה הייתה מספיקה כדי לדחות את התביעה. למרות זאת, בית המשפט המשיך בחקירה וגם בחן את השאלה השנייה: האם ההורים באמת היו מבטלים את ההריון.
מה התנהגות ההורים חושפת על כוונותיהם
השופטת יעל וילנר קבעה כי מדרך התנהגותם לאורך השנים ניתן להסיק כי ההורים, גם אם היו מקבלים ייעוץ גנטי נוסף, סביר שלא היו מבטלים את ההריון. קביעה זו התבססה על בחינת התנהגותם הכללית, עמדותיהם בנושא הפסקת היריון, ותנאים דומים בעברם. זה מדגיש כיצד בתי המשפט לא רק בוחנים נתונים רפואיים טכניים, אלא גם שוקלים היבטים אנושיים וערכיים.
אנו מציינים לקליינטים שלנו שהשאלה האם ההורים היו מבטלים את ההריון לעיתים קרובות קובעת את גורל התביעה, לפעמים אפילו יותר מהנתונים הטכניים-רפואיים.
מתי אין התרשלות: אבחון ללא חובה משפטית
בית המשפט מצא שבנסיבות אלה, כיוון שהתובעת כבר קיבלה מעקב רפואי מקצועי בבית חולים ראשי וקיבלה ייעוץ גנטי בעבר, לא הייתה על צוות התחנה חובה משפטית להפנותה לייעוץ גנטי נוסף. הטיפול שקיבלה נחשב הולם בהתחשב בנסיבות הספציפיות.
לקביעה זו משמעות חשובה מבחינת מה נדרש מהצוותים הרפואיים בקהילה. בית המשפט קבע שאין דרישה להכפיל בדיקות כאשר המטופלת כבר קיבלה מעקב מקצועי במקום אחר.
מה נלמד מהחלטה זו
פסק הדין מציג כמה תובנות חשובות בתחום תביעות הולדה בעוולה. ראשית, יש צורך להוכיח שהמומים היו אמנם ניתנים לאבחון מוקדם; כאשר זה לא מתאפשר, התביעה נדחית. שנית, יש צורך להוכיח שההורים באמת היו בוחרים להפסיק את ההריון, ובחינה זו אינה מבוססת רק על דבריהם אלא גם על התנהגותם וערכיהם.
בנוסף, עולה מההחלטה כי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, ואינם דורשים מהצוות הרפואי ליישם צעדים מיותרים כאשר המטופלת כבר מקבלת טיפול הולם במסגרת אחרת.
שאלות נפוצות
מהי בדיוק תביעת "הולדה בעוולה" ובאילו מקרים ניתן להגישה?
בתביעה מסוג זה הורים תובעים צוות רפואי בטענה שהתרשלותו הביאה להולדת ילד עם מוגבלויות, למרות שניתן היה למנוע זאת אם היו מאבחנים את הבעיה מוקדם וההריון היה מובטל. כדי שתביעה כזו תתקבל, חייבים להוכיח שהמומים היו ניתנים לאבחון וכי ההורים היו מבטלים את ההריון.
מה הכוונה ב"קשר סיבתי" בתביעות רשלנות רפואית?
קשר סיבתי פירושו שהפעולה הרפואית הנטענת כרשלנית גרמה ישירות לנזק. בתביעות הולדה בעוולה צריך להוכיח שללא ההתרשלות הרפואית, היו מגלים את המומים וההריון היה מובטל.
כיצד בית משפט מחליט האם ההורים היו מבטלים את ההריון?
בית המשפט בוחן את דפוס ההתנהגות של ההורים במשך הזמן, את עמדותיהם בנוגע להפסקת היריון, את יחסם לנושא זה, ואת מה שעשו בהריונות קודמים. הצהרה בלבד של ההורים אינה מספיקה; יש צורך בראיות התומכות בדעתם.
מתי קיימת על הצוות הרפואי חובה להפנות מטופלת לייעוץ גנטי?
ההחלטה להפנות לייעוץ גנטי תלויה בנסיבות המקרה: גיל האם, היסטוריה משפחתית, ואופי המעקב הרפואי שכבר מתבצע. אין חובה כללית להפנות לייעוץ נוסף כאשר המטופלת כבר קיבלה טיפול מקצועי הולם ממקור אחר.
לייעוץ ללא התחייבות, צרו קשר עכשיו
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם לנסיבות שלך, פנה אלינו.
