תוכן עניינים
מאת: עו"ד משה טייב
אחריות נהג חולה סוכרת בתאונת דרכים: פסק דין משמעותי מבית המשפט השלום בירושלים
בעבודתנו המשפטית אנו מתמודדים שוב ושוב עם תיקים מורכבים בעניין אחריות בתאונות דרכים שמעורב בהן נהג הסובל ממחלה רפואית כלשהי. בפסק דין חשוב שניתן בבית המשפט השלום בירושלים (תיק תא"מ 10328-08-17), הערכאה עוסקת בשאלה נדירה: האם התקף רפואי פתאומי עשוי להוות הגנה בפני אחריות לתאונת דרכים? וכפי שנראה בדברים הבאים, התשובה תלויה רבות בהתנהגות הנהג החולה בתקופה שקדמה לתאונה.
עובדות המקרה והרקע הרפואי
הנתבע סבל מסוכרת מסוג 1 במשך 21 שנים, וטופל בזריקות אינסולין קבועות. ביום התאונה, לאחר שיצא ממשמרת לילה, הנתבע חווה התקף היפוגליקמיה, כלומר ירידה חדה ברמת הסוכר בדמו. עקב כך איבד הכרה, והדבר הביא לנסיעה בכיוון הנגדי ולבסוף לתאונה. מדידות שנעשו מיד לאחר התאונה הראו רמת סוכר נמוכה ביותר של 23 מג/ד"ל בלבד.
אך כשבדקו עמוק יותר את התיק, התברר מצב שונה. הנתבע אמנם הזריק אינסולין בלילה, אך אכל רק כשלוש או ארבע שעות לאחר מכן. מהתיק הרפואי עולה שלא היה איזון במחלתו של המטופל, וגם לא עמד בהוראות הרפואיות שניתנו לו. יתרה מזאת, התברר שהוא לא בצע בדיקות סוכר באופן קבוע וסדיר.
הטענה בדבר גורם חיצוני מתערב
ברוב התיקים שמגיעים למשרדנו, אנו שומעים נתבעים המנסים לטעון ל"גורם חיצוני מתערב" כדי להתחמק מאחריות. גם כאן הטיעון הראשוני היה שהתקף היפוגליקמיה היה בלתי צפוי ובלתי נמנע, ולפיכך יש בו כדי לשמש כגורם חיצוני המשחרר מאחריות.
בית המשפט דחה טענה זו. הוא התבסס על העיקרון שגורם חיצוני מתערב צריך להיות גם בלתי צפוי וגם בלתי נמנע. במקרה הזה, שתי הדרישות לא התקיימו.
הפסיקה וההנמקה של בית המשפט
אף שהנתבע אכן עבר התקף היפוגליקמיה, קבע השופט שהתאונה הייתה ניתנת למניעה. השופט הציג בפני הציבור סדרה שלמה של "אותות אזהרה" שהנתבע בחר להתעלם מהם: ערפול בראיה, עבודה במשמרת ערב ולילה, וחוסר איזון במצבו הרפואי.
בפסק הדין ניתן ביטוי לעיקרון משפטי חשוב: "ככל שמדובר בנהג בעל עבר רפואי המלמד על מחלות רקע, יטה בית המשפט לקביעה לפיה על המזיק היה לצפות את המצב הרפואי הפתאומי." זוהי הצהרה המטילה אחריות מוגברת על כל נהג המטופל במחלה כרונית.
המשמעות של הפסיקה לחולי סוכרת ומחלות כרוניות אחרות
על פי פסק דין זה, נקבע תקדים משמעותי בעניין אחריותם של נהגים הסובלים ממחלות כרוניות. מהמעקב שלנו אחר הפסיקה הישראלית עלתה מגמה בולטת: בתי המשפט נוטים להטיל אחריות מוגברת על נהגים כאלה. הציפייה מהם היא שישמרו בקפדנות רבה יותר ויפעלו בכל האמצעים שביכולתם כדי למנוע התקפים רפואיים בשעת נהיגה.
על נהגים חולי סוכרת חלות כמה חובות ברורות: ביצוע בדיקות סוכר במרווחים סדירים, אכילה בזמנים המתאימים הקשורים לזריקת האינסולין, הימנעות מנהיגה כאשר יש כל רמז לאי נוחות או כאשר ניכרים סימנים מוקדמים של התקף, וציות מלא להוראות הרופא.
ההשלכות המעשיות עבור נפגעי תאונות דרכים
מבחינת נפגעי תאונות דרכים שהנהג הגורם להן חולה סוכרת, פסק דין זה מחזק את מעמדם למדי. הוא מבהיר שמחלה כרונית לא מעניקה פטור מאחריות, אלא להיפך, היא מחמירה אותה כאשר החולה מתנהג בחוסר הזהירות הנדרשת.
אנו ממליצים לנפגעים בתאונות מעין אלה לאסוף נתונים מפורטים על העבר הרפואי של הגורם, במיוחד על מידת האיזון במחלתו ועל התנהלותו בימים שקדמו לתאונה. ממצאים אלה עלולים להיות חיוניים כדי להוכיח הזנחה ואחריות.
שאלות נפוצות
האם כל התקף רפואי במהלך נהיגה מהווה גורם חיצוני מתערב?
כלל לא. גורם חיצוני מתערב חייב להיות גם בלתי צפוי וגם בלתי נמנע. אם היו סימני אזהרה שהנהג התעלם מהם, או שפעל שלא בהתאם להנחיות רפואיות, התקף רפואי כזה לא יוגדר כגורם חיצוני המשחרר מאחריות.
מהן חובותיו של נהג המטופל בסוכרת?
נהגים עם סוכרת חייבים לבדוק את רמת הסוכר שלהם בקביעות, לאכול בשעות המתאימות לאחר הזריקה, להימנע מנהיגה כשמתגלים סימני אזהרה, ולציית להנחיות שניתנו להם על ידי הרופא. התעלמות מחובות אלה עלולה להוביל לאחריות מלאה על התאונה.
כיצד ניתן להוכיח שנהג חולה פעל בהזנחה?
הוכחה כזו תיבנה על בדיקה של התיק הרפואי, מידת האיזון במחלה, התנהלות הנהג לפני התאונה, עמידה בהנחיות רפואיות, ונוכחות של סימני אזהרה שהתעלם מהם. בעבודתנו אנו משתפים פעולה עם מומחים רפואיים כדי לבנות ראיות חזקות על הזנחה במקרים כאלה.
מהו גובה הפיצוי הצפוי כאשר אחריות מוכחת של נהג חולה?
הפיצוי נקבע על פי חומרת הנזק שנגרם, וקיומה של מחלה כרונית אינו משפיע עליו. עם זאת, כאשר הנהג החולה לא התנהל בזהירות הנדרשת, קל יותר להוכיח את אחריותו.
לייעוץ משפטי ללא התחייבות, צרו קשר אתנו היום
תוכן זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת שירות משפטי המותאם לצרכיכם, פנו אל המשרד.
