תוכן עניינים
מאת: עו"ד משה טייב
מה צריך המעסיק לדעת על אחריותו לתאונות הנובעות מהרמת משאות חוזרת
בעבודתנו במשרד, אנו מתמודדים שוב ושוב עם תיקים בעייתיים בהצטלבות בין דיני עבודה לדיני נזיקין. לאחרונה, בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 26710-09-17) הוציא פסק דין המשפיע על הבנת אחריות המעסיק בהקשר של פגיעות הנובעות מעבודה חוזרת ונשנית. התיק עסק בעובד שחווה פגיעה חמורה בכתפיים לאחר שנים של הרמת גלופות, ובמהלכו התברר הרבה על גבולות החובה המעסיקית והצורך בהדרכת בטיחות ראויה.
כיצד זה התחיל: העובדות שבבסיס התיק
העובד שהגיש את התביעה עבד בחברת קרגל בע"מ במשך 26 שנות עבודה, מ-1991 עד 2017. ב-2010 הועבר למחלקת הגלופות, ושם החל לשלם מחיר גבוה. כל יום עליו היה להרים בין 150 ל-200 גלופות, כל אחת שוקלת 12 עד 20 קילוגרם. התהליך כלל שישה שלבים: איסוף הגלופות מהמיקום המקורי, העברתן למכונת השטיפה, הרמתן אל מסילות המכונה, הורדתן לאחר הטיפול, תליית הגלופות לייבוש וסיום בהחזרתן למחסן.
הנקודה הקריטית: התובע נאלץ להרים את הגלופות מעל גובה כתפיו שוב ושוב, במשך שעות עבודה ארוכות. למעסיק זה נראה כעבודה שיגרתית וחסרת סיכון. בהמשך, עקב העבודה החוזרת, התובע פיתח פגיעה דו-צדדית בכתפיים. הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע לתובע נכות קבועה של 19%.
השאלה שעמדה בפני השופט
השאלה המשפטית הייתה פשוטה בניסוחה אך מורכבת בתוכנה: האם המעסיק אחראי לנזק שנגרם לעובד כי הנחה שיטת עבודה פגומה ולא סיפק הדרכת בטיחות ראויה? המעסיק התגונן בטענה שזוהי עבודה בסיסית הידועה כעבודה שלא דורשת הדרכה מיוחדת, ולפיכך לא העניק כל הדרכה בתחום זה.
הנקודה המעניינת: עמד כאן פער בין האופן בו התפקיד נראה (עבודה שיגרתית) לבין מה שקרה במציאות (פגיעה קשה ומצטברת). בית המשפט התבקש להחליט: האם לעבודה שנראית "שגרתית" עדיין יש דרישה של הדרכת בטיחות, או שמעסיק יכול להתחמק מאחריות?
מה החובה של המעסיק כשמדובר בבטיחות
בית המשפט בחן את החובות המעסיקיות בעניין זה. הוא קבע כי על המעסיק מוטלת חובה, בכל מצב, ליצור סביבת עבודה בטוחה. החובה הזו לא מסתיימת בסידור פיזי בלבד של המקום. היא כוללת גם הדרכה מתאימה, קביעת נהלים שימנעו פגיעות, וביקורת על שמירתם.
בית המשפט הדגיש נקודה חשובה: חובת המעסיק לתת הדרכת בטיחות לא נופלת או נפגמת כי העבודה נראית "פשוטה". להיפך. המעסיק חייב להגן על עובדיו גם מפני עצמם, כלומר מפני פעולות שהם עלולים לעשות בטעות, ולכן עליו לצפות מראש אילו סכנות עלולות להתגלות ולמנוע אותן באמצעות הדרכה ונהלים מתאימים.
אילו ראיות תמכו בתביעה
עדותו של ישראל שקד, מנהל המחלקה, מילאה תפקיד משמעותי בדיון. הוא אישר את תיאור התובע ביחס לאופן ביצוע העבודה ואף הודה שהרמת הידיים נמשכה זמן ממושך. העדות הזאת תמכה בחוזקה בטענות התובע והראתה שהמעסיק לא יכול להעמיד טענה לפיה לא ידע על טבע העבודה.
כמו כן העיד מומחה רפואי, ד"ר מריו אייכנבלט, שכתב חוות דעת מקצועית בה הצהיר שלעבודה הזו הייתה השפעה ישירה על התפתחות התסמינים. חוות הדעת הזאת הייתה קריטית כי היא קשרה באופן חד משמעי את תנאי העבודה לפגיעה שלקה בה התובע.
מה החליט בית המשפט
בית המשפט לא היסס. הוא קיבל את התביעה וקבע שהחברה הנתבעת הפרה את חובות הזהירות שלה כמעסיקה ועל כן היא אחראית לנזק. החלטה זו חיזקה עקרונות חשובים בדיני העבודה והנזיקין והגבירה את ההגנה על זכויות העובדים.
במשרדנו אנו רואים בפסק זה נקודת מפנה. הוא העביר הודעה ברורה: לא ניתן עוד למעסיק להשתמט מאחריות בטענה שמדובר בעבודה "שיגרתית" או "קלה". המעסיק צריך לנתח אילו סיכונים עומדים על הפרק, להדריך עובדים כראוי ולעמוד בתקני הבטיחות שנקבעו בנהלים.
שאלות שעולות לעתים קרובות
האם כל עבודה שחוזרת על עצמה דורשת הדרכת בטיחות?
כן. גם עבודות שנראות שיגרתיות ופשוטות יכולות לפגוע בבריאות כשהן חוזרות שוב ושוב. המעסיק חייב לזהות את הסיכונים ולתת הדרכה מתאימה.
מה אם הביטוח הלאומי כבר הכיר שזו הייתה תאונת עבודה?
הכרת הביטוח הלאומי שזו תאונת עבודה וקביעת רמת נכות לא מונעת את האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק. התובע יכול לקבל פיצוי מלא בערכאות האזרחיות, וזה בנוסף לכל הקצבאות שהוא מקבל מהביטוח הלאומי.
איך מוכיחים שהעבודה היא זו שגרמה לפגיעה?
זה דורש שילוב של חוות דעת של מומחים, עדויות על תנאי העבודה והוכחה שהעבודה הייתה הגורם העיקרי לפגיעה. בתיק שלנו, חוות הדעת של ד"ר אייכנבלט הייתה הגשר שחיבר את הנקודות.
אז מה בדיוק צריך המעסיק לעשות כדי להגן על עובדים שמרימים משאות?
המעסיק חייב לתת הדרכת בטיחות מקיפה, ליצור נהלי עבודה שעומדים בתקן, לספק כלים וציוד מתאימים ובעיקר לוודא שאין דרישה לעובדים להרים משאות כבדים שוב ושוב מעל גובה כתפיים ללא הגנות מתאימות.
אם יש לכם שאלות או חששות בנושא דומה, צרו איתנו קשר היום לייעוץ ללא תשלום.
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי המתאים למצבכם הספציפי, פנו אלינו.









