אחריות המעסיק לבטיחות בעסק: מתי תובעים

פגיעה בעבודה או בתחומי עסק היא מקרה שבו המעסיק עשוי לשאת באחריות. חוקי הבטיחות בעבודה ופקודת הנזיקין מטילים על המעסיק חובות ברורות. עורך דין נזקי גוף במשרד לב-טייב יסייע לך למש את זכויותיך.

ארבעת היסודות שצריך להוכיח בתביעה נגד מעסיק

כדי לבסס תביעה נזיקית נגד מעסיק, על התובע להוכיח ארבעה יסודות מצטברים. לא מדובר בביורוקרטיה, אלא בבניית קייס שבית המשפט יכול לעבוד איתו.

חובת זהירות

המעסיק חייב חובת זהירות כלפי עובדיו וכלפי לקוחות הנכנסים לנכס. חובה זו נקבעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ובחוק הבטיחות בעבודה, התש"ל-1970. מדובר בחובה מוחלטת, לא מותנית. אם אדם נכנס לחנות, למחסן, למשרד, בעל העסק חייב חובת זהירות כלפיו.

הפרת החובה

לא כל תאונה שקרתה בעסק מוכיחה אוטומטית הפרה. צריך להראות שהמעסיק לא נקט אמצעים שאדם סביר היה נוקט. שמן שנשפך ולא נוקה שעות, מדרגה שבורה שידועה לבעל העסק, פיגום שלא נבדק, ציוד שנמסר לעובד ללא הדרכה מתאימה. אלה דוגמאות לפעולות שניתן לבסס כהפרה.

נזק

הנזק חייב להיות ממשי: גופני, נפשי או כלכלי. שבר, חבלת ראש, נזק לכתף, אי-כושר לעבוד. גם נזק נפשי הנובע מהתאונה יכול להיכלל בתביעה. ללא נזק, אין תביעה.

קשר סיבתי

הנזק חייב לנבוע ישירות מהפרת החובה. אם נפלת במדרגות שבורות שהמעסיק ידע עליהן, הקשר ברור. אם נפלת כי שוכרת נעליים לא מתאימות, הקשר מורכב יותר. סעיף 41 לפקודת הנזיקין, "הדבר מדבר בעדו" (res ipsa loquitur), מאפשר לבית המשפט להסיק קיום רשלנות גם כשאין ראיה ישירה, אם הנסיבות מצביעות בבירור על כשל של הנתבע.

אחריות שילוחית: מתי המעסיק אחראי למעשי עובדיו

סעיף 13 לפקודת הנזיקין קובע את עיקרון האחריות השילוחית. מעסיק אחראי למעשי עובדו שנעשו במסגרת עבודתו, גם אם לא היה נוכח, גם אם לא הורה על הפעולה הספציפית. המפתח הוא "במסגרת תפקידו".

דוגמאות מעשיות: נהג משאית של חברה שפגע בהולך רגל בשעת עבודה, עובד מחסן שהניח ארגז בדרך הגישה בניגוד לנהלים, קופאי שהשאיר שלולית על הרצפה ולא דיווח. בכל אלה, האחריות נופלת גם על המעסיק, לא רק על העובד הישיר.

הגבולות: כשהעובד פועל מחוץ למסגרת תפקידו לחלוטין, כשמדובר במעשה שלא קשור לעבודה בשום פנים. אך גבולות אלה פרוצים יותר ממה שבעלי עסקים מניחים.

אחריות לנפילות לקוחות: מה בעל העסק חייב לתחזק

זו אחת הסיטואציות הנפוצות: לקוח נכנס לסופרמרקט, לחנות בגדים, לבנק, ונופל. שאלת האחריות תלויה בשני גורמים: האם הייתה מפגע, והאם בעל העסק ידע עליו או היה צריך לדעת.

פסיקת בית המשפט בישראל קבעה לא אחת שבעל עסק שנכנסים אליו לקוחות חייב לבצע בדיקות תקופתיות של הרצפות, המדרגות, התאורה, הכניסות. בית משפט ראו בחיוב מקרים שבהם בעל עסק יכל להראות שביצע בדיקות שגרתיות לפחות אחת ל-60 דקות בשעות השיא. לקוח שנפל בגלל רצפה רטובה שלא סומנה ולא ניתן להוכיח שהמצב הזה נמשך כבר שעה, בדרך כלל יקבל פיצוי.

סעיף 2 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 מחייב להבטיח מקום עבודה בטוח. אמנם הסעיף מתייחס לעובדים, אך בית המשפט פירשו חובה זו בצורה רחבה.

הבדל בין תביעת ביטוח לאומי לתביעה אזרחית נגד המעסיק

זו נקודה שרבים מתבלבלים בה. עובד שנפגע בעבודה זכאי לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי: תגמולים, שיקום, נכות. אלה מגיעים ללא צורך להוכיח אשמה של מישהו. זה מסלול מנהלי, לא משפטי.

אך גמלאות ביטוח לאומי אינן מונעות הגשת תביעה אזרחית נגד המעסיק אם הפגיעה נגרמה ברשלנות. שתי הדרכים יכולות לרוץ במקביל. הפיצוי בתביעה האזרחית כולל ראשי נזק שהביטוח הלאומי לא מכסה: כאב וסבל, הפסד שכר מלא, נזק לא ממוני. בפועל, הפיצוי הכולל בתביעה אזרחית גבוה בהרבה מגמלאות ביטוח לאומי בלבד, אך גמלאות שהתקבלו ינוכו מהפיצוי.

מה מוכיחים בפועל כשמגישים תביעה

תביעה נגד מעסיק לא עומדת על הכוונה של הפגוע. היא עומדת על ראיות. אלה הן הראיות שעורך דין מנוסה יחפש ויבנה:

• פרוטוקולי בטיחות: האם בעל העסק ניהל תיק בטיחות, האם בוצעו הדרכות עובדים מתועדות, תדירות כמה פעמים בשנה.
• תחזוקת ציוד: האם הייתה תוכנית תחזוקה, האם הציוד שגרם לנזק נבדק בתוך פרק הזמן הנדרש לפי תקנות הבטיחות.
• דוחות קודמים: האם היו תלונות קודמות על אותו מפגע, האם עובד אחר נפגע באותו מקום, האם מפקח עבודה ביקר.
• תיעוד זירת התאונה: צילומים שצולמו בסמוך לאירוע, לפני שהצד השני מתקן אותו.
• עדויות: עדים שראו את המפגע, עובדים שידעו על הבעיה.
• חוות דעת מומחה בטיחות: כשצריך להסביר לבית המשפט מה היה הכשל הטכני.

מה לא לעשות אחרי פגיעה בעסק

ימים ושבועות ראשונים אחרי פגיעה הם קריטיים לתביעה, ולצערנו זה גם הזמן שבו נעשות הטעויות הגדולות ביותר.

לא לחתום על שום מסמך שהגיש לך בעל העסק, נציגו, חברת הביטוח שלו. "הצהרת ויתור", "הסכמה לסילוק", "אישור שהמצב בסדר", כל אלה עלולים לנעול אותך בסכום קטן או למנוע ממך את האפשרות לתבוע בכלל.

לא להסכים לפשרה מהירה. חברות ביטוח מציעות סכומים קטנים בשלבים המוקדמים, לפני שמתברר מה היקף הנזק האמיתי. שבר שמחייב ניתוח, שיקום ממושך, אי-כושר לעבוד, עשוי להוביל לתביעה של מאות אלפי שקלים. ויתור מוקדם נועל אתכם על עשרות אלפים.

לא לתקן את הנזק לפני שתועד. אם נפלתם בגלל שלט שנפל, מדרגה שבורה, ציוד פגום, חשוב שהמפגע יתועד לפני שהצד השני מתקן אותו.

תקופת ההתיישנות: מתי השעון מתחיל לרוץ

תביעות נזיקין בישראל מתיישנות לאחר 7 שנים. השעון מתחיל בדרך כלל ביום הפגיעה. אך לא תמיד. אם הנזק התגלה מאוחר יותר, כגון נזק ריאות שהתגלה שנתיים לאחר חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה, ניתן לטעון שתקופת ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק, לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

כלל ברזל: גם אם חלפה שנה, שנתיים, שלוש, פנו לייעוץ משפטי לפני שמוותרים. רק לאחר בדיקה ניתן לדעת אם הזמן פג.

שאלות נפוצות

נפגעתי בעבודה. מה קודם: ביטוח לאומי או תביעה אזרחית?

ניתן לנהל את שניהם במקביל ורצוי לפתוח מיד גם את מסלול הביטוח הלאומי. גמלאות ביטוח לאומי מגיעות מהר יחסית ויש לך זכות אוטומטית אליהן אם הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה. אך אל תוותר על התביעה האזרחית: הביטוח הלאומי לא מכסה כאב וסבל, לא מפצה על כל הפסד השכר, לא מחשב נכות בצורה מלאה כמו בית משפט. הפיצוי הכולל שניתן לקבל בתביעה אזרחית לרוב גבוה משמעותית.

המעסיק טוען שהפגיעה אירעה בגלל רשלנותי. האם זה פוטר אותו?

לא לחלוטין. רשלנות תורמת של העובד מפחיתה את הפיצוי אבל לא שוללת אותו. בית המשפט קובע את אחוז האשם של כל צד. אם נמצא שהמעסיק אשם ב-70% והעובד ב-30%, הפיצוי יופחת בהתאם. חשוב לציין שגם כשהעובד פעל שלא לפי נהלים, אם המעסיק לא הדריך אותו כראוי, ייתכן שהמעסיק ישא בחלק ניכר מהאחריות.

נפגעתי בנכס של לקוח שאליו הגעתי לעבוד. מי אחראי?

שאלה נפוצה בקרב נותני שירות ועובדי ניקיון. ייתכן שגם בעל הנכס, שחייב לשמור על סביבה בטוחה עבור כל הנכנסים לנכסו, נושא באחריות. במקרים כאלה לעיתים יש לרדוף אחרי שני נתבעים: המעסיק הישיר ובעל הנכס, ואז בית המשפט מחלק את האחריות ביניהם.

אין לי עדים לתאונה בעבודה. האם ניתן לתבוע?

כן. ניתן לבנות תביעה גם ללא עדים ישירים. תיעוד רפואי מיום האירוע הוא בסיס חשוב מאוד. צילומים של הנזק ושל המפגע שגרם לו, דוחות ביטוח לאומי, מסמכים על אי-כושר לעבוד, ועדויות של עמיתים שידעו על קיום המפגע גם אם לא ראו את הנפילה עצמה. לפעמים הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין על "הדבר מדבר בעדו" יכולה לסייע כאשר הנסיבות מצביעות בבירור על כשל.

הפגיעה אירעה לפני שנה. האם מאוחר מדי?

לא. תקופת ההתיישנות היא 7 שנים. עדיין יש זמן לפעול. אך אל תמתין יותר: ככל שעובר הזמן, ראיות נעלמות, עדים שוכחים, ומפגעים מתוקנים. פנה עכשיו לייעוץ.

בעל העסק שהפגיעה קרתה בו הציע פיצוי מהיר של כמה אלפי שקלים. כדאי לקבל?

לא לפני שמבינים את היקף הנזק המלא. הצעת פיצוי מהירה מגיעה לרוב כדי לסגור תיק בזול, לפני שמתברר עד כמה הנזק קשה. שבר בידית, פגיעה בגב, חבלת ראש, כל אלה עלולים לגרור טיפולים ממושכים, ניתוחים, ועוגמת נפש ממשית. ייעוץ עם עורך דין לפני חתימה על כל הסכם הוא קריטי, ולרוב הוא לא עולה כלום כי המשרד עובד בשכר הצלחה.

לייעוץ ללא עלות, פנה אל עורך דין נזקי גוף במשרד לב-טייב. טלפון: 072-2428822.