תוכן עניינים
מאת: עו"ד מיכאל לב
תאונת עבודה בנגריה: פסק דין בעל משמעות בשאלת אחריות לבטיחות
במשך שנים עלה בדיון הציבורי נושא חשוב וקריטי: מי אחראי לבטיחות במקום עבודה כאשר מדובר בעובדים שאינם שכירים קבועים. בית משפט השלום באשקלון התייחס לשאלה זו בפסק דין שעשוי להשפיע על אופן התנהלותם של בעלי מקומות העבודה. במשרדנו אנו רואים בפסק דין זה הבהרה חשובה המדגישה כי החובה לשמירה על בטיחות אינה תלויה בסוג יחסי ההעסקה.
מה קרה: תאונה ביום 11.2.11
נגר בעל ניסיון רב בתחומו נפגע קשה בארבע אצבעות של ידו הימנית. התאונה אירעה במסור שולחני (קירקם) בנתיבות, בנגריה שלא הייתה מצוידת בכיפת מגן נדרשת. מה שמיוחד במקרה הוא שהנגר לא היה עובד שכיר של הנתבע. הוא הגיע למקום לאחר שרכש חומרי עץ, כחלק מהסדר "עשה זאת בעצמך".
המקרה מעלה בעיה עקרונית: האם ניתן להטיל אחריות על בעל המקום כאשר משתמש בעל ניסיון ובשיקול דעת בוחר לעבוד ללא ציוד הבטיחות? זו בדיוק השאלה שעלתה לדיון בבית המשפט.
מה קבע בית המשפט
בראשות השופטת אורית חדד, קבעה הערכאה שהנתבע נושא באחריות על שני בסיסים עיקריים:
הראשון הוא הפרת חובה חקוקה. סעיף 63(א) לפקודת הנזיקין מטיל חובה מוחלטת לגידור חלקים מסוכנים במכונות. חובה זו חלה על כל מי שמפעיל את המכונה, ללא הבדל בזהות המשתמש או במעמדו המשפטי.
השני הוא פעולה רשלנית. הנתבע לא קיים את חובת הזהירות הנדרשת כדי להגן על כל מי שמשתמש במתקן. מחוות דעת של מומחה בטיחות עלו בעיות נוספות: העדר טריז מפצל, היעדר דחפן מיוחד, וחוסר שילוט הנוגע לסכנות.
אבל בית המשפט גם האשים את התובע
במשפט האזרחי, לעיתים גם הקורבן נושא בחלק מהאחריות. בית המשפט הטיל על התובע אשם תורם של 45%. ההנמקה? התובע היה נגר מנוסה, שידע היטב את הסיכונים הגלומים בעבודה ללא מגן. למרות זאת, בחר הוא להתעלם מהסיכון כדי להאיץ את העבודה ולהקל עליה.
לדעת בית המשפט, מי שהוא מומחה בתחומו נושא באחריות מוגברת לשמירה על עצמו. זהו איזון בין הדרישה מהמפעיל לבין הדרישה מהעובד או המשתמש.
מה זה אומר למי שמנהל מקום עבודה
הפסיקה ברורה: אתם חייבים לספק ציוד בטיחות מתאים ולגדר מכונות מסוכנות. זה לא משנה אם מדובר בעובד קבוע, בזמני, במתנדב או באדם שרכש חומרים אצלכם. גם אם יש לכם סיבה להאמין שהמשתמש יודע מה הוא עושה, זה לא משחרר אתכם מהחובה.
כמו כן, כדאי לוודא שיש שילוט, שהציוד בטוח ונגיש, ושום דבר לא חסום או פגום.
מה זה אומר למי שעובד או עובדת
מצד שני, אם אתם עובדים בתחום, בעיקר אם יש לכם ניסיון, זו הזדמנות להיזכר: אתם יכולים ויכולות לדרוש בתקיפות ציוד בטיחות מתאים. נכון שבעל המקום אחראי, אך זה לא אומר שאתם צריכים להסתכן כדי לחסוך לו בעלויות. הנכות או הפגיעה בבריאות לא שווים את מהירות העבודה או הנוחות.
סיכום מעשי: מה צריך לקרות
לבעלי מקומות עבודה: בדקו את כל המכונות. ודאו שהן מגודרות כנדרש. תלו שילוטים. אל תנסו להתנצל בכך שהמשתמש "אמור לדעת".
לעובדים ואנשי מקצוע: אל תוותרו על בטיחות. אם מקום לא מציע מגן על מכונה מסוכנת, אמרו לא בתקיפות. הנזק הפיזי שעלול להיגרם שווה יותר מהפסקה בעבודה או מלחץ מהמעסיק.
בעל מקום עבודה אחראי גם על עובדים זמניים?
כן, לחלוטין. פסק דין זה אינו משאיר מקום לעמימות בנושא. החובה לגדר מכונות מסוכנות חלה על בעל המקום ללא קשר למעמדו של המשתמש. עבודה זמנית, "עשה זאת בעצמך" או כל מצב אחר לא פוטרים את בעל המקום מאחריותו.
מה בדיוק דורש סעיף 63(א) לפקודת הנזיקין?
הסעיף קובע שחלקים מסוכנים במכונות חייבים להיות מגודרים. זוהי חובה חקוקה, שמשמעותה שהפרתה יוצרת אחריות אזרחית גם אם לא הוכחה רשלנות. מדובר בחובה כמעט מוחלטת, שמטרתה הגנה על כל מי שעלול לבוא במגע עם הסכנה.
איך בוחר בית המשפט את שיעור האשם התורם?
השיפוט אינו מדעי. בית המשפט בוחן כמה גורמים: כמה מנוסה היה המשתמש, האם הוא ידע על הסכנה, ומה היה אפשר לעשות כדי להימנע מהנזק. במקרה זה, הנגר המנוסה שהתעלם מסיכון למען נוחות הביא לשיעור של 45%.
אילו סכומים משפטיים עלולים להתקבל בתאונות דומות?
זה תלוי בחומרת הנזק. אם הפגיעה גורמת לנכות קבועה, בית המשפט מחשב פיצויים בהתאם לתחזוקה, להשפעה על הכנסה עתידית, ועל איכות החיים. במקרה הנוכחי, הערכאה קבעה נכות של כ-40-41%. במשרדנו אנו עוסקים בדיוק בחישוב זה ובשאיפה להשיג את הסכום המתאים לנפגעים.
לייעוץ משפטי אישי, פנו אלינו היום.
הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ ותשובות המותאמות למצבך, אנא פנה למשרדנו.
