תוכן עניינים
עוסק בדיני ביטוח ונזיקין
אופנוע ללא ביטוח – זכאות לפיצויים מקרנית בתאונות דרכים
בפסק דין שניתן בפתח תקווה נדונה שאלה עדינה הקשורה לזכאות נפגע לפיצויים מקרנית כאשר הוא נוסע על אופנוע בלי ביטוח תקף. התובעת נפגעה בתאונת דרכים בעת רכיבתה על אופנוע שלא היה מבוטח. בית המשפט נאלץ לבחון את תחולתו של סעיף 7א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המקנה תנאים מחמירים לזכאות בנסיבות אלה.
מקרה זה העלה תהיות יסוד לגבי חובת הבדיקה של רוכבי אופנועים בעניין קיום ביטוח תקף. במקביל, הוא מצביע על המשמעות שהמחוקק מייחס לאחריותו של כל נהג להבטיח כיסוי ביטוחי לפני הנסיעה.
הקשר והעובדות הבסיסיות
ביום 1 בדצמבר 2017 נפגעה התובעת בתאונת דרכים כאשר רכבה על אופנוע שבבעלות נתנאל טורג'מן. התובעת, אשר קיבלה את רישיון הנהיגה לאופנוע חודש לפני כן, עלתה על האופנוע לנסיעה קצרה מחניית מסעדת המבורגרים בפתח תקווה.
במועד התאונה, האופנוע לא היה מכוסה בביטוח תקף. נתנאל, בעל הרכב, הודה שידע על כך. לדבריו, הוא ביטח את האופנוע למשכי זמן קצרים בלבד כמה שבועות בשנת 2016 וכשבוע בשנת 2017, וזאת אך ורק לצורך בדיקות טכניות.
בעקבות התאונה, התובעת אובחנה עם נכות רפואית משוקללת של 55.23%, שכללה פגיעות בפנים, בלסתות ובמערכת העצבים. בשל העדר הביטוח, הגישה התובעת תביעה לקרנית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
ההסדר החוקי כפי שקבע סעיף 7א
סעיף 7(5) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב בלא ביטוח תקף אינו זכאי לפיצוי. עם זאת, סעיף 7א לחוק חקק חריג לעיקרון זה ופתח דרך בפני זכאות לפיצוי קרנית בנסיבות מסוימות.
כדי להשיג זכאות זו, על פי סעיף 7א לחוק, על נפגע שנהג ברכב ללא ביטוח תקף להוכיח שלושה תנאים המתקיימים במצטבר:
- הנהג נהג בהסכמתו של בעל הרכב או מחזיקו
- הנהג לא ידע בפועל שאין ביטוח תקף – התנאי הסובייקטיבי
- בנסיבות המקרה לא היה סביר שידע על כך – התנאי האובייקטיבי
התנאים המצטברים וחיוניותם
בית המשפט הדגיש כי סעיף 7א משמש "קרש הצלה" למי שנקלע לטעות החוק. הוא גם חריג על חריג, ולכן יש לפרשו בצמצום. כל תנאי בנפרד הוא הכרחי, ופגם בתנאי אחד יגרור דחיית התביעה.
התנאי הראשון: הנהיגה בהסכמת בעל הרכב
בחינת התנאי הראשון דרשה להכריע האם התובעת רכבה על האופנוע בידיעתו ובהסכמתו של נתנאל. בהגנתו, טען נתנאל כי התובעת "גנבה" את האופנוע ללא רשות, וכי ניסה לעצור אותה בדרכה.
אך עדותו במשטרה בעת התאונה סיפרה סיפור שונה. בחקירה הראשונה, שהתקיימה קרוב למועד הפגיעה, העיד נתנאל כי התובעת "ביקשה ממני נסיעה על האופנוע, נתתי לה את האופנוע". דבריו בחקירה שנייה, חודשיים אחר כך, חזרו על כך כי התובעת "בקשה ממני: תן לי נסיעה".
אי ההתאמה בעדויות וסדר הופעתן
בית המשפט מצא את גרסתה של התובעת קבועה ותואמת לעובדות לאורך כל התהליך. בניגוד לכך, הגרסה של נתנאל התפתחה ושונתה עם הזמן. הגרסה המאוחרת בכתב התשובה, שהוגש כ-6.5 שנים לאחר התאונה, סותרת ישירות את דבריו הראשוניים במשטרה.
בנוסף לכך, עדות בן זוגה של התובעת בעת ההתרחשות, אסף גבאי, תמכה בגרסתה. אסף העיד כי ראה את נתנאל עוזר לתובעת ללבוש את הקסדה לפני הנסיעה, דבר שחיזק את ההנחה שהוא הסכים לנסיעה.
התנאי השני: ידיעת התובעת שאין ביטוח
בחן בית המשפט את השאלה האם התובעת הייתה מודעת לכך שהאופנוע חסר כיסוי. נתנאל טען שהוא סיפר לתובעת שאין ביטוח, אך הטענה זו לא הועלתה בעדותו בחקירת המשטרה.
כאשר נשאל נתנאל בעדותו בעת התאונה כיצד הוא הסכים לתובעת לנסוע בלא ביטוח, ענה שהוא "לא חשב שמשהו כזה יקרה". ברור שאילו הוא סיפר לה שאין ביטוח, היה זה הדבר הטבעי להעלות, אך לא זה מה שעשה.
גרסת התובעת
התובעת הצהירה כי נודע לה על העדר הביטוח רק כאשר הופיעה במחלקת המשטרה לתת עדות לאחר התאונה. היא אישרה שלא שאלה את נתנאל על כיסוי ביטוחי, מתוך האמון והכרות הידידותית שלהם.
בית המשפט העדיף את דברי התובעת על פני הגרסה המאוחרת והמשתנה של נתנאל, וקבע כי התובעת לא ידעה על חוסר הביטוח.
התנאי השלישי: סבירות אי הידיעה
זה היה התנאי הקריטי והמורכב. בית המשפט נדרש לשקול האם היה סביר שהתובעת לא תדע על חוסר הביטוח. בחינה זו נוקטת גישה משולבת הכוללת גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים.
התובעת הצהירה כי ראתה את נתנאל רוכב על האופנוע ביום יום ומבצע משלוחים בו. מעבר לכך, היא הכירה אותו כאדם נשוי עם ילדים קטנים, המחזיק בערכים דתיים, העובד בקושי להתפרנס, ולכן לא שיערה שהוא לא יבטח את אופנועו.
מהות הקשר בין הצדדים
בית המשפט קבע כי בין התובעת לנתנאל היו יחסים ידידותיים קלים שנמשכו חודש או חודשיים בלבד. מדובר בהכרות שטחית וקלה שנוצרה מהיותם מבלים באותה מסעדה.
זאת הייתה שונה ממקרים בפסיקה בהם הוכרו יחסים קרובים כמו היחסים בין מעביד ועובד, קשר משפחתי קרוב, או היכרות הנמשכת עשרות שנים מאז הילדות.
העיקרון הבסיסי: על נהג להבטיח ביטוח
בית המשפט הדגיש עיקרון בסיסי: כל נהג נושא באחריות לוודא שיש לו כיסוי ביטוחי בעת הנסיעה. הפטור מחובה זו קיים רק בנסיבות חריגות, כגון סוגי קשרים מיוחדים כמו עובד ומעביד, קשרי משפחה קרובים, או היכרות הנמשכת שנים רבות.
התובעת העידה כי הבינה את העיקרון שעל בעלי רכבים לקחת ביטוח המגן על הנוסעים. למרות זאת, לא בדקה את נושא הביטוח ולא שאלה את נתנאל בעניין זה. ההסבר שלה היה שהיא "בטחה בו" מכיוון שהיא ראתה בו "בחור דתי" שעובד בקושי.
הזכות התביעתית וחובת הבירור
בית המשפט קבע כי סוג הקשר בין התובעת לנתנאל אינו מספיק כדי לשחרר אותה מחובה לברר את סוגיית הביטוח בעצמה. בהינתן הקשר הקצר והשטחי, הייתה עליה לשאול בצורה מפורשת את נתנאל בדבר כיסוי הביטוח, ולא להיות אדישה לכך.
בכך שלא עשתה מאמץ לברר את בטחון הביטוח, קבע בית המשפט כי נהגה "בקלות ראש". לכן הצורך הציבורי מחייב שלא ניתן כיסוי ביטוחי במקרה זה. יעודה של החקיקה הוא שכל מי שעולה על אופנוע או רכב חייב תמיד לוודא מראש שהרכב מכוסה בביטוח.
הפרשנות המחמירה של סעיף 7א
בית המשפט הביע כי סעיף 7א הוא חריג על חריג, ולפיכך יש להעמידו בצמצום. פסקי דין קודמים אימצו בחינה מחמירה כלפי תובעים המבקשים הגנה תחת סעיף זה, משום חשש שמא תנאים רופפים יפתחו "שער לתאונות ערמומיות".
על תובע לכן להציג שהוא "נקט כל צעד סביר" כדי להשיג אישור בדבר קיום כיסוי ביטוחי. מערכת של חוסר תשומת לב, רשלנות או עיוורון בשאלת הביטוח לא תוכל להתקיים לאור הדרישות של הדין.
השוואה להכרעות קודמות
בית המשפט התייחס להכרעת בית המשפט העליון בעניין קרנית נגד איי.אי.ג'י בה נקבע כי תנאי הסבירות בסעיף 7א אינו מוגבל לסיטואציות של קרבה מיוחדת בלבד. במקום זאת, מדובר בבחינה משולבת הלוקחת בחשבון גם עובדות אובייקטיביות וגם נתונים אישיים על רקע הנסיבות וסוג השימוש ברכב.
בבחינת אותו מקרה היה מדובר בחברים קרובים מימי הילדות שהתובע נהג ברכב קל בפעם אחת בלבד בהחלטה ספונטנית. במקרה הנוכחי לעומת זאת, היחסים היו קלים וקצרי טווח, והצעת הנסיעה יצאה מהתובעת עצמה ביוזמתה.
מסקנות פסק הדין ולקחים ללומדים
בית המשפט דחה את התביעה נגד קרנית, לאחר שמצא שהתנאי השלישי בסעיף 7א לחוק אינו מתקיים כנדרש. כתוצאה מכך, התובעת לא יכלה להשיג פיצוי מכוח סעיף 7(5) לחוק, המונע פיצוי מנהג שנהג בלי ביטוח.
פסק הדין קובע כמה עקרונות משמעותיים לרוכבים. ראשית, כל נהג חייב לוודא קיום ביטוח תקף, גם אם הרכב בבעלות חבר או מכר. שנית, קשר ידידותי קצר טווח לא מהווה הצדקה להסתמך על בדיקה מופחתת של כיסוי הביטוח.
לקחים לרוכבי אופנועים
פסק דין זה מהווה מסר ברור לרוכבים צעירים בדבר המשמעות החמורה שהמחוקק מייחס לביטוח תקף. על כל רוכב לבדוק כל פעם שהוא עולה על אופנוע אם קיים כיסוי ביטוחי, בין שהרכב שלו בין שהוא של מישהו אחר.
זהירות בנושא זה עלולה להוביל לכך שלא תוכלו להשיג פיצוי במקרה של תאונה. כך קורה גם כאשר הנזקים הם חמורים ביותר, וכמו במקרה זה, בו הנפגע סובל מנכויות משמעותיות ביותר.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי. יש להיוועץ עם עורך דין מתמחה בעניינים אלה.
כדי לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לתאונות דרכים וביטוח, אנא פנו אלינו.
