Facebook Linkedin Envelope Whatsapp

072-2428822

תפריט

מינוי מומחה רפואי בתביעת נזיקין: לא לנעול את הדלת בפני נפגעי תאונות דרכים

נפגעי תאונות דרכים רבים עומדים בפני אתגר לא פשוט: הוכחת הנזק שנגרם להם. בעוד שבתביעות נזיקין רגילות ניתן לצרף חוות דעת רפואית פרטית, הרי שבתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) המצב שונה בתכלית. החוק קובע כי רק מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט רשאי לקבוע את הנכות, והוא יהיה הגורם היחיד שיכול להעיד על מצבו הרפואי של הנפגע. עובדה זו מעמידה את הנפגעים במצב של תלות מוחלטת בבית המשפט, שכן אי מינוי מומחה רפואי עלול לסתום את הגולל על התביעה כולה.

במקרה מיוחד שנדון לאחרונה בבית המשפט העליון, נאלצה נפגעת בתאונת דרכים להילחם על זכותה למינוי מומחים רפואיים במספר תחומים, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה חלק מבקשותיה. פסק הדין החד משמעי של השופט צבי זילברטל, אשר קיבל את הערעור, מהווה מגדלור של ממש עבור נפגעים רבים, ומבהיר את העקרונות היסודיים והמחייבים שעל בתי המשפט לפעול על פיהם.

סיפור המקרה: נפגעת תאונת דרכים והמאבק על מינוי מומחים

המקרה עסק באישה שנפגעה בתאונת דרכים והגישה תביעה נגד חברת הביטוח. היא ביקשה למנות מומחים רפואיים בארבעה תחומים: אורתופדיה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה ופסיכיאטריה, וצרפה מסמכים רפואיים שהצביעו על ראשית ראיה לנכויות בכל התחומים. בית המשפט המחוזי מינה מומחה בתחום הנוירולוגיה בלבד, ודחה את הבקשות למינוי מומחים ביתר התחומים, תוך שהוא מטיל על המומחה שמונה לבחון האם יש צורך במינויים נוספים. בנוסף, בית המשפט חייב את הנפגעת לשאת בשכר טרחת המומחה, בנימוק שהאירוע היה גם תאונת עבודה.

הנפגעת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. היא טענה כי ההחלטה סותרת את עקרונות היסוד של דיני הנזיקין, המורים על גישה מקלה כלפי נפגעים, וכי העברת ההכרעה על מינוי מומחים לידי מומחה שכבר מונה, היא למעשה "התפרקות מסמכויות" של בית המשפט.

הכרעת בית המשפט העליון: לא לנעול את הדלת בפני הנפגע

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע הלכות ברורות במספר סוגיות מרכזיות. ההחלטה התבססה על העיקרון היסודי לפיו חוק הפלת"ד נועד לסייע לנפגעים, ועל בית המשפט להימנע מלנעול את הדלת בפניהם ולהקל עליהם ככל הניתן. הנה עיקרי ההחלטה:

• גישה ליברלית למינוי מומחים: השופט זילברטל הבהיר כי על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לדחות בקשה למינוי מומחה, וכי דחייה כזו משולה לדחיית התביעה כולה. בית המשפט צריך להשתכנע כי לנפגע יש "ראשית ראיה" בלבד לקיומה של נכות, ולא נדרשת הוכחה מלאה. במקרה של ספק, עדיף למנות מומחה ולחייב את התובע בהוצאותיו אם יתברר שהמינוי היה מיותר, מאשר לדחות את הבקשה ולגרום לנזק בלתי הפיך.
• "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי": אחת הטענות המרכזיות של בית המשפט המחוזי הייתה כי מסמכים רפואיים שניתנו לנפגעת במסגרת "פרטית" אינם רלוונטיים. בית המשפט העליון דחה טענה זו מכל וכל, וקבע כי אין כל רלוונטיות לשאלה אם הטיפול ניתן באופן פרטי או ציבורי. כל עוד המסמך אינו מהווה "חוות דעת" מובהקת, הוא יכול לבסס בקשה למינוי מומחה. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את המונח "טיפול רפואי" בצורה רחבה ומקלה.
• העברת סמכות למומחה: בית המשפט העליון מתח ביקורת על הפרקטיקה של הפניית שאלות למומחה שכבר מונה, הנוגעות לצורך במינוי מומחים נוספים. הוא קבע כי אמנם מדובר בנוהג מקובל, אך יש להימנע ממנו כאשר התובע הצליח לבסס את בקשתו למינוי מומחה נוסף. ההחלטה על מינוי מומחים היא בסמכותו של בית המשפט בלבד. במקרה זה, הוא קבע שיש למנות מומחים בתחומי הראומטולוגיה והפסיכיאטריה באופן מיידי.
• מימון שכר המומחים: השופט זילברטל קבע כי יש להטיל את מימון הביניים של שכר המומחים על חברת הביטוח. הוא דחה את נימוק בית המשפט המחוזי לפיו העובדה שמדובר בתאונת עבודה מחייבת את הנפגעת לשאת במימון. הנימוקים להטלת החובה על חברת הביטוח הם עקרוניים ומעשיים: לחברות הביטוח יכולת כלכלית גבוהה יותר, והטלת הנטל על הנפגע עלולה למנוע ממנו את זכות הגישה לערכאות בשל חסרון כיס.

המשמעות המעשית עבורכם, נפגעי תאונות דרכים

פסק דין זה מהווה נדבך נוסף במגמה הברורה של בתי המשפט להקל על נפגעי תאונות דרכים ולאפשר להם להוכיח את נזקיהם. הוא מעביר מסר חד וברור: אל תתייאשו ואל תאפשרו לחברת הביטוח או לבית המשפט המחוזי לנעול בפניכם את הדלת.

• הגשת מסמכים רפואיים: כל מסמך רפואי, גם אם הוא נערך במסגרת טיפול פרטי, יכול וצריך לשמש כ"ראשית ראיה" לצורך בקשה למינוי מומחה רפואי.
• התעקשו על מינוי המומחים הנדרשים: אם הרופאים המטפלים בכם מצביעים על קיומן של נכויות במספר תחומים, יש לעמוד על הזכות למינוי מומחים בכל תחום רלוונטי. אל תניחו לבית המשפט להעביר את ההחלטה לגבי הצורך במומחים נוספים לידיו של מומחה שכבר מונה.
• אל תמהרו לשלם: ככלל, מימון שכר המומחים צריך לחול על חברת הביטוח. הטלת הנטל על הנפגע בשלב זה תיעשה רק במקרים חריגים במיוחד.

פסק דין זה הוא תמרור המראה כי ניהול מקצועי של תיק נזיקין, תוך עמידה על זכויותיו של הנפגע ופעולה נחושה גם מול חברות הביטוח ובתי המשפט, יכול להוביל לתוצאות משפטיות דרמטיות.

שאלות נפוצות בנושא

האם אני יכול לצרף חוות דעת פרטית בתביעת תאונת דרכים? לא, חוק הפלת"ד קובע כי רק מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט רשאי לקבוע את הנכות. צירוף חוות דעת פרטית לתיק הוא אסור. עם זאת, מסמכים רפואיים שנערכו במהלך טיפול, גם אם הוא פרטי, יכולים לשמש כבסיס לבקשה למינוי מומחה.

מה קורה אם בית המשפט לא ממנה מומחה בתחום מסוים? אי מינוי מומחה עלול למנוע מכם את האפשרות להוכיח את נכותכם בתחום זה. כפי שראינו בפסק הדין, ניתן להגיש ערעור על החלטה כזו לבית המשפט הגבוה יותר.

מי משלם על שכר הטרחה של המומחה הרפואי? במרבית המקרים, חברת הביטוח היא שתישא במימון הביניים של שכר המומחה. אולם, בסיום ההליך המשפטי בית המשפט יקבע מי ישלם את ההוצאות, וייתכן שעלויות המומחה יקוזזו מכל פיצוי שייפסק לטובתכם.