מדריכים ומידע מקצועי

בחוק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים  מוגדרת תאונת דרכים כך: "תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

נפגעי תאונות דרכים אינם נדרשים לשלם תשלום כלשהו בעת פתיחת התיק. תשלום שכר הטרחה בתיקי תאונות דרכים משולם רק עם קבלת תגמולי הפיצויים של הלקוח. גובה שכר הטרחה קבוע בחוק. במקרים של סיום התיק בפשרה, לפני הגשת תביעה לביהמ"ש, שכר הטרחה הוא 8% + מע"מ, במקרים של סיום התיק בפשרה לאחר הגשת תביעה לביהמ"ש, שכר הטרחה הוא 11% + מע"מ ואילו במקרים שבהם הסתיים התיק בפסק דין, שכר הטרחה הינו 13% + מע"מ.

כדאי לגשת מיד לאחר אירוע התאונה לעורך דין המתמחה בתחום ולא לנהל מו"מ מול חברת הביטוח. 
חברת הביטוח תנסה להמעיט בערך הנזק שנגרם לך בתאונה. לכן חשוב כבר מיד לאחר התאונה לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בכדי להקדים תרופה למכה.

בתאונת דרכים, אין כל רלוונטיות לשאלת האשמה, למעט מקרים חריגים בהם ביצעת את התאונה בכוונה או אם נהגת ללא ביטוח חובה בתוקף. כך שגם אם הנך אשם בתאונה, עדיין אתה תהיה זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לך. חשוב לציין כי סוגיית האשם בתאונה, כן רלוונטית לסוגיית נזקי הפח שנגרמו לרכבך או לרכב בו פגעת.

לאחר שנפגעת כתוצאה מתאונות שרשרת, את תביעה לקבלת בגין נזקי גוף (ביטוח החובה של הרכב) שנגרמו לך תגיש נגד מבטח הרכב בו נהגת.

ההתיישנות על תביעות מסוג זה הינה 7 שנים ממועד התאונה, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ולהתחיל טיפול משפטי מיידי.

לעיתים תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה. במקרה כזה הנפגע זכאי לממש את זכויותיו בשני המישורים: תביעה מול המוסד לבטוח לאומי ותביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב. בשים לב כי התביעה כנגד הביטוח חובה, הינה תלויה בדרגת  הנכות שתקבע על ידי המוסד לבטוח לאומי, ודרגת הנכות שתקבע בביטוח הלאומי תחייב גם את בית המשפט בתיק נגד הביטוח החובה. 
חשוב לציין כי אם הנך מבוטח בפוליסות בטוח פרטיות, כגון; אובדן כושר עבודה ונכות מתאונה וכו', הנך זכאי להגיש תביעה לחברת הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה שרכשת.

אם נפגעת בעת שאתה רוכב על אופניים בתאונת "פגע וברח" – כלומר שהפוגע פגע בך וברח ממקום התאונה, בהתאם להוראות החוק אפשר לתבוע גוף שנקרא – "קרנית". מדובר בקרן שהוקמה על ידי המדינה על לפצות נפגעי תאונות דרכים על מנת ליתן פיצוי בכל אותם מקרים בהם לא ניתן לאתר מבטח ו/או כאשר מדובר במצב של חוסר ביטוח.
חשוב להדגיש כי "קרנית" בד"כ "חוזרת" (כלומר תובעת את הכסף ששלמה כפיצוי) בתביעה כנגד הנהגים חסרי הביטוח שגרמו לתאונה על הנזקים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה מהתשלום לנפגע.

קטין שנפגע בתאונה יוכל להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18, היינו עד הגיעו לגיל 25. אולם, בד"כ (יש לזכור כי כל מקרה לגופו) כדאי להגיש תביעה באמצעות הוריו של הקטין (עד גיל 18) עוד טרם הגיעו של הקטין הנפגע לגיל 25 וזאת על מנת למנוע קושי ראייתי בהוכחת הנזקים.

לאחר הגשת התביעה, ואם יהיה בכך צורך, ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת לבחון את הנזקים והנכויות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. המומחה מטעם בית המשפט הוא זה שיקבע אלו נזקים כבר היו בעבר והם למעשה בגדר "מצב קודם", ואלו נזקים או נכויות נגרמו כתוצאה מהתאונה האחרונה. גובה הפיצוי יהיה בד"כ בהתאם לחוות הדעת של המומחה ולמידת הקשר שקבע המומחה שיש לתאונה האחרונה ולנזקים והנכויות שנגרמו כתוצאה ממנה.

ניתן להגיש בקשה לתשלום תכוף. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כולל בחובו מנגנון של תשלומים הקדמת הפיצוי- היינו תשלום פיצויים "על החשבון". מדובר במקרים קיצוניים ובמצבים בהם הנפגע מצוי באבדן כושר עבודה, הוא איננו משתכר, אך מנגד הוא נדרש להוצאות רפואיות ומחיה. על מנת לקבל תשלום תכוף, להגיש בקשה מנומקת ביותר, בצירוף תצהיר בהתאם לחוק. על חברת הביטוח להשיב תוך 60 ימים ורק אם היא סירבה לדרישה תוך פרק זמן זה, ניתן להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.

הפיצוי לנפגע בתאונת דרכים מורכב למעשה ממספר "ראשי נזק". 
שלושת הנתונים המשפיעים ביותר על גובה הפיצוי הם גובה הנכות, גילו של הנפגע וכושר השתכרותו. תפקידו החשוב ביותר של עורך הדין, ולכן חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. הוא לשכנע את בית המשפט לקבוע לנפגע תגמולים מקסימאליים בהתאם לשיעור הנזק שנקבע בחוות הדעת.